mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

קידושין דף לו – נשים בכהונה

לאחר שהמשנה (לו ע"א) מונה את כל מלאכות הקרבן, שנשים אינן רשאות לעשותן – הגשה, קמיצה, הקטרה, מליקה, קבלה והזאה – טורחת הגמרא למצוא פסוקים המפקיעים את בנות אהרן מכל אחת ואחת ממלאכות אלו. האחרונים (ראה למשל פירוש הרדב"ז על הרמב"ם הלכות ביאת המקדש פ"ט ה"א [מופיע במהדורת פרנקל]) הקשו: מדוע דרוש לימוד לכל עבודה ועבודה? לכאורה די ללמוד על עבודה אחת, וממילא נדע שנשים נחשבות זרות, ולפיכך פסולות לכל העבודות!

תשובתם היא, שיש למעט נשים מכל עבודה בפני עצמה משום שמעמדה של אישה כזרה באמת אינו כה ברור, ובדינים מסוימים אכן יש לה מעמד של כהונה. דוגמה בולטת לכך היא שיטת עולא (חולין קלא ע"ב), שאישה יכולה לקבל את מתנות הכהונה זרוע לחיים וקיבה; לדעתו, המילים "ונתן לכהן" (דברים י"ח, ג) מתייחסות גם לנשים, המוגדרות אף הן ככוהנות.

את ההבדל שבין קבלת מתנות כהונה לבין עבודה במקדש ניתן לבסס על ההבנה כי בקדושת הכוהנים יש שני גורמים: היות האיש כוהן, והיותו חבר בשבט הכוהנים. לפי הצעה זו, נשים שייכות בקדושה הנובעת מן החברות בשבט הכוהנים, אך חסרות את הקדושה האישית, שהיא תלויה בזכרות. מתנות הכהונה, הניתנות לכוהן כנציג השבט שלו זיכה אותן הקב"ה, שייכות אפוא לכוהנות לא פחות מאשר לכוהנים. אך על מנת לעבוד במקדש אין די בייחוס השבטי, ודרושה גם קדושה אישית, ולכן כוהנת אינה יכולה לעשות זאת. היות שפסול כוהנת לעבודות המקדש אינו נובע מן הפסול הקטגורי של זרות, עלינו ללמוד בנפרד על כל עבודה ועבודה כי דרושה בה הקדושה האישית הרמוזה במילים "בני אהרן".

(להרחבה ניתן לעיין בשיעורי "מעמד נשים ככוהנות" (לדף לו), שהופיע במסגרת שיעוריי לסוף פרק א של מסכת קידושין בשנת תשס"ח, ראו בארכיון בית המדרש הווירטואלי.)

הרב ברוך וינטרוב