mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

קידושין דף טז – עבד עברי גופו קנוי

מן העובדה שאין די באמירה בעלמא לשחרר עבד עברי, אלא דרוש שטר שחרור לשם כך, מוכיח רבא (טז ע"א) כי "עבד עברי גופו קנוי, והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול". פשט דבריו הוא, שהעובדה שמחילת דברים אינה מועילה, ודרוש מעשה שחרור – היינו: מעשה קניין ממש – מוכיחה שאין פה מחילה על חוב שחב העבד כלפי האדון בתמורה לכסף ששולם עבורו, כי אם הקנאה לעבד של דבר מה השייך לאדון. מהו דבר זה?

משמעותם המילולית של דברי רבא, שגופו של העבד ממש שייך לאדון, נחשב בעיני הראשונים בלתי-אפשרי, והא ראיה (כפי שכותב הרמב"ן על אתר): שיד עבד עברי אינה כיד האדון לעניינים שונים, כגון מציאה (בבא מציעא יב ע"א). להלן נראה שתי אפשרויות שהעלו הראשונים בביאור דברי רבא.

המאירי והשיטה לא נודע למי על אתר (וכן הריטב"א בגטין לז ע"ב) מסבירים כי רבא חידש שאף על פי שאין גוף העבד קנוי לאדון, מכל מקום אין זו זכות גרידא במעשה ידי העבד מצד חוב המכירה לעבדות, כי אם מצב של 'גוף הקנוי לפירותיו', כלומר: הקניין חל בעבד ממש, ולא רק בתוצרת שלו, אלא שמבחינת היקפו מוגבל קניין זה למעשה ידיו של העבד.

הרמב"ן, לעומתם, הבין שרבא לא כיוון כלל לקניין ממוני, כי אם לקניין איסורי. קניין זה, מבאר הרמב"ן, הוא שמתיר את העבד בשפחה כנענית, והוא הקניין שאינו נפקע בדיבור בעלמא. לשון אחר: חלות שם עבד עברי היא היא קניין הגוף עליו מדבר רבא.

על פירוש הרמב"ן יש לשאול: אם כן, מדוע לא תועיל המחילה לפחות לסלק את זכותו של האדון על מעשה ידי העבד? והרי לשיטתו, בעלות האדון על מעשה ידי העבד אינה מעוגנת בחלות קניינית בגופו! ייתכן ליישב, כי אמנם זכותו של האדון בפירות אינה מעוגנת כקניין בגופו של העבד, אך מכל מקום, אין היא חוב ממוני הנוצר מחמת המכירה בלבד, כי אם חוב המתחדש כתוצאה מעצם מעמדו כעבד עברי, ועל כן כל עוד קיים קניין הגוף, תתקיים גם זכות האדון על הפירות (ואפשר שלכך כיוון הר"ן ז ע"א מדפי האלפס סוף ד"ה גמרא).

הרב ברוך וינטרוב