!!
 
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

דף יוםיומי

קידושין דף ט – שטר קידושין לשמה

בסוף דף ט ע"א מביאה הגמרא את ספקו של ריש לקיש, אם שטר קידושין צריך להיכתב לשם האישה, בדומה לגט, או שמא יש להשוותו לכסף קידושין: כשם שכסף קונה בקידושין, אף שלא נטבע לשם האישה, כך גם אין שטר קידושין חייב להיכתב לשם האישה הזו בדווקא.

ברם, מניין באמת פשוט כל כך לגמרא שהכסף אינו צריך להיטבע לשם האישה? הר"ן בתחילת הפרק מבאר כי מאחר שהקידושין הם בשוויו של הכסף, ולא במטבע עצמו, אין אנו מתעניינים בחפצא של המטבע ובאופן יצירתו. לאור הסבר זה, דומה ששאלתו של ריש לקיש אם שטר קידושין צריך להיכתב לשם האישה, הִנָּהּ שאלה יסודית בהבנת מעמדו של שטר קידושין. הר"ן מסב את תשומת לבנו לשאלת יחסו של השטר אל מעשה הקידושין. לכאורה נכונים דבריו גם ביחס לשטר לקניין שדה: הרי גם שם ענייננו בשטר, ולא בשוויו. ואולם, לא מצינו ששטרי קניין צריכים להיכתב לשם השדה המסוים שנמכר. מהו אפוא ההבדל בין שטר לקניין שדה לבין שטר קידושין?

דומה שהתשובה פשוטה. בקנייני ממונות, לא תוכנו של השטר הוא שיוצר את הקניין; התורה קבעה, כי העברת שטר שכתובים בו דברים מסוימים מיד המקנה ליד הקונה מעבירה את הבעלות, כלומר, מוקד הקניין אינו בתוכן, כי אם במעבר מיד המקנה ליד הקונה. בשטר קידושין, לעומת זאת, מעלה ריש לקיש את האפשרות שמוקד המעשה אינו בהעברה מיד ליד, כי אם בתוכן האמור בשטר, ומעשה ההעברה נועד רק לאשר את הסכמת הצדדים לתוכן; ומאחר שהמוקד הנו בתוכן, יש לכתבו לשם האישה.

בשאלתו אם השטר צריך להיכתב לשם האישה אם לאו, תוהה בעצם ריש לקיש כיצד יש לראות את עצם הקידושין. כבר הצענו אתמול, שאופי מעשה הקניין נקבע על פי אופי החלות שהוא בא להחיל. אם החלות שבא שטר הקידושין להחיל היא מעין בעלות ממונית, הרי שזהו שטר קניין רגיל, ואין צורך לכתבו לשם האישה דווקא, כשם שאין צורך לכתוב שטר קניין על שדה לשם אותה שדה. אמנם אפשר גם שקידושין אינם חלות ממונית, כי אם חלות של יצירת קשר אישי ואיסור על שאר העולם, ואם כן, נמצא שטר זה שונה לגמרי מן השטרות המוכרים לנו בעולם הממונות, ויש להשוותו לשטר אחר המופיע בדיני אישות – הלוא הוא הגט – שאותו יש לכתוב לשם האישה.

מסקנתו של ריש לקיש, כי מקישים הוויה ליציאה, ועל כן צריך שטר קידושין, בדומה לגט, להיכתב לשם האישה דווקא, תואמת את עמדתו של הרב גוסטמן אותה הבאנו בדף ב, לפיה קידושי שטר מדגישים את המרכיב האיסורי שבקידושין, ושאר הגורמים נגררים בעקבותיו. הלכה נוספת התואמת מסקנה זו היא שבניגוד לשטר מכר, העובר מיד המקנה ליד הקונה, עובר שטר קידושין מיד הבעל (הקונה) ליד האישה (המקנה), לאמור: השטר נועד להחיל חלויות מסוימות מצד הבעל על האישה, ולא לסמל את 'היקנותה' של האישה.

הרב ברוך וינטרוב