חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



י"ז במנחם-אב תשס"ד (4.8.04)

גזלן ושומר: מי אחראי יותר?

בדרך כלל, אנו רגילים לחשוב שאחריותו של גזלן על החפץ שגזל חמורה יותר מאחריותו של שומר על פיקדון שהופקד אצלו. אחריותו של הגזלן היא מוחלטת, והוא חייב לפצות את בעל החפץ בכל מקרה של אונס, בניגוד לשומר, שאחריותו היא חלקית, ויש מקרים שבהם הוא פטור מלפצות את הבעלים. למעשה, נראה שיש גם צד שני למטבע: לשומר יש מחויבות כלפי החפץ ומוטלת עליו חובת שמירה, ואילו הגזלן לא קיבל על עצמו מעולם חובת שמירה. לכן, חיובו של השומר עשוי להיות חמור יותר מחיובו של הגזלן. הבחנה זו בין שומר לבין גזלן באה לידי ביטוי בשתי הלכות חשובות:

א. בשבוע שעבר ראינו את ההלכה שאם החפץ הגזול נהרס, הגזלן חייב לשלם את שווי החפץ בשעת הגזילה אפילו אם שוויו עלה מאז (אלא אם כן הגזלן שבר את החפץ בידיו). הרמב"ן והריטב"א (בבא מציעא מג ע"א) הקשו על הלכה זו מהגמרא (בבא מציעא מג ע"ב) הקובעת שאם פיקדון נשבר, השומר חייב לשלם את שווי החפץ בשעת השבירה, ולא בשעה שהחפץ הופקד אצלו. מכאן, שאם שווי החפץ עלה בין לקיחתו מהבעלים לבין שבירתו - הגזלן ישלם את השווי הנמוך יותר (כשעת הגזילה), ואילו השומר ישלם את השווי הגבוה (כשעת ההיזק)!

הרמב"ן והריטב"א ענו על שאלה זו בניסוחים שונים (עיין בקצות החושן רצ"א, א), אך העיקרון של שתי התשובות זהה: הגזלן התחייב באופן מוחלט בשעת הגזילה, ולכן אירועים שהתרחשו אחריה אינם משנים את חיובו. לעומתו, מחוייבותו של השומר לבעלים ממשיכה גם אחרי ההפקדה, ולכן שיעור החיוב נקבע רק ברגע שהחפץ ניזק.

ב. התוספות בבבא קמא נו ע"ב ד"ה פשיטא חידשו שאם אדם גזל פירות ומקצתם הרקיבו בפשיעה - הוא יכול עדיין להשיב אותם לבעלים (אם ההרקבה אינה נחשבת לשינוי), ולומר לו "הרי שלך לפניך". התוספות מנמקים זאת בכך שהגזלן "לא קיבל עליו שמירה". בניגוד אליו, שומר שחלק מהפירות שהופקדו אצלו הרקיבו בשל פשיעתו - חייב לשלם על כך שלא עמד בחובת השמירה, וחייב לפצות את הבעלים על הנזק שנגרם לפירותיו.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!