חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ז' במנחם-אב תשס"ד (25.7.04)

איסורי תשעה באב

בתשעה באב קיימים שני יסודות שונים במהותם. יסוד אחד הוא האבל על האובדן האדיר - חורבן בית מקדשנו וכל מה שנלווה אליו. יסוד אחר אינו של אבל אלא של תענית - זעקה לקב"ה מתוך תשובה ותפילה לתיקון עתידי. האבל הוא צופה פני עבר, ואילו התענית היא צופה פני עתיד.

שני יסודות אלו באים לידי ביטוי בדיני היום. איסורי הרחיצה, הסיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, לימוד תורה ואמירת שלום הם דינים של אבל, המחייבים גם בתשעה באב ("אבלות ישנה"). מסיבה זו, דינים אלו אינם נוהגים בתעניות האחרות. לעומת זאת, אכילה ושתייה אינן אסורות באבל, ובתשעה באב הן אסורות מדין תענית, בדומה לשאר תעניות הציבור (והן אסורות כבר מהערב, שכן תשעה באב היא תענית חמורה יותר, "הואיל והוכפלו בו צרות" (ר"ה יח ע"ב)).

אמנם, גם באיסור הרחיצה, שאותו מיקמנו בין איסורי האבל, יש יסוד שאינו שייך לאיסורים אלו. אבל אסור ברחיצת כל גופו בצוננים ומקצת גופו בחמין, ואילו בתשעה באב - "אסור לו לאדם שיושיט אצבעו במים" (פסחים נד ע"ב). הלכה זו מלמדת שגם דיני התענית של תשעה באב שונים מדיני התענית הרגילים, ומקבילים לדיני התענית המוגברים של יום הכיפורים, שאיסור הרחיצה בו הוא מוחלט. כך מגיעים אנו לקביעה שכל איסורי יום הכיפורים נוהגים בתשעה באב, מלבד החמרה בספיקות (פסחים שם) - לא מצד הפרישות כמלאכים ביום הכיפורים, שאינה רלוונטית לתשעה באב, אלא מצד התענית והתשובה. דיני האבל הנוהגים בתשעה באב אינם נוהגים, כמובן, ביום הכיפורים (כדוגמת אמירת שלום). ועיין עוד בחידושי מרן רי"ז הלוי, הלכות תעניות, שהאריך באשר להבחנות אלו.

הרמ"א (סי' תקנ"ד סעיף יט) פוסק שכאשר תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום א' - נוהגים בשבת אבלות בצנעא, בדומה לשבת שחלה בימי השבעה של אבל, ועל כן אין לטבול בשבת זו. המנחת חינוך (מצוה שי"ג אות יט) העיר על כך שברור שאין להימנע בשבת זו מרחיצת פנים, והטעם פשוט: רחיצת פנים אסורה מדין תענית, והתענית שנדחתה ליום א' נדחתה לחלוטין, וכשם שמותר לאכול ולשתות בשבת כך גם מותר לרחוץ פנים. רחיצת הגוף אינה שייכת רק לדיני התענית אלא גם לדיני האבל, ולפי הרמ"א - אבלות שבצנעה נוהגת בתשעה באב שחל בשבת.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!