א' במנחם-אב תשס"ד (19.7.04)כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה אמרו חז"ל במסכת תענית: "כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה". מדוע לא נכתב הפסוק בלשון עתיד - 'כל המתאבל על ירושלים יזכה ויראה בשמחתה'? הלא המתאבל כעת אינו רואה בשמחתה של ירושלים, שאם היה רואה בשמחתה - לא היה מתאבל?!העיד הרב מימון זצ"ל, שאביו סיפר לו אביו את דברי המלבי"ם על גמרא זו: חז"ל אמרו שגזירה נגזרה על המת שישתכח מן הלב, ולכן הגבילו את האבל על מת לתקופה של שנה. כאשר אדם אינו שוכח את מתו ומתאבל עליו בלי סוף - מצבו דומה למצבו של יעקב אבינו, שנאמר עליו: "וימאן להתנחם, ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה", והסביר רש"י שיוסף לא השתכח מלבו של יעקב כיוון שלא מת. דומה לכך - מסביר המלבי"ם - גם האבל על חורבן ירושלים. כל עוד עם ישראל זוכר את ירושלים ומתאבל עליה - הרי שהיא לא השתכחה מן הלב, ואינה בבחינת 'מת'. לכן חשוב כל כך להדגיש את האבל הגדול על החורבן: שאם לא נתאבל על חורבן ירושלים והמקדש - הרי שזו עדות למותה של העיר, ומן המוות אין חזרה. אך אם אחרי אלפיים שנה עודנו זוכרים את ירושלים, מעלים אותה על ראש שמחתנו ומתאבלים עליה - סימן הוא שירושלים לא מתה, ועוד תקום לתחיה עם האומה. מכאן, ש המתאבל על ירושלים וממאן להתנחם - זוכה ורואה בשמחתה בעצם אבלו, שכן האבל עצמו מכניס תקווה בלבו שירושלים עוד תשוב ותיבנה.
*   *   *
באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.
הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
|