חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



כ"ה בתמוז תשס"ד (14.7.04)

מהי בעלות?

לעיתים אנו מוצאים שתי מחלוקות אמוראים, שנראות כאילו אין קשר ביניהן אך התפיסה השורשית העומדת בשורש כל אחת מהן היא אחת. כך הוא המצב ביחס לשתי מחלוקות שבין רבי יוחנן לבין ריש לקיש.

בגמרא בבבא-קמא סח ע"ב מופיעה מחלוקת בין ר' יוחנן לריש לקיש: אדם שנגזל ממנו חפץ והוא טרם התייאש ממנו - האם הוא יכול להקדישו? שני האמוראים מסכימים שהגזלן אינו יכול להקדיש את החפץ, שהרי הוא אינו שלו, אך באשר לנגזל - יש ביניהם מחלוקת. לפי רבי יוחנן, אף הנגזל אינו יכול להקדיש, שכן החפץ אינו ברשותו ואין לו שליטה בו; ואילו ריש לקיש חולק, וסובר שכיוון שמבחינה פורמאלית הנגזל הוא בעליו של החפץ - הוא יכול להקדישו.

בהמשך המסכת (פח ע"ב) מובאת מחלוקת אחרת ביניהם, בנוגע לאדם שמכר לחבירו "גוף לפירותיו", דהיינו - השאיר את גוף החפץ בבעלותו, ומכר לחבירו את החפץ לעניין פירותיו. לפי רבי יוחנן, הכלל הוא ש"קניין פירות כקניין הגוף דמי", ולכן לבעל הפירות שבחפץ יש מעמד של מעין בעלים על החפץ עצמו. ריש לקיש חולק על כלל זה, וסובר ש"קניין פירות לאו כקניין הגוף דמי". בסוגיות מובאות נפקא-מינות רבות למחלוקת זו, ובהן יכולתו של בעל גוף החפץ למכור אותו, ויכולתו של בעל הפירות להביא מהם ביכורים ולקרוא מקרא ביכורים: "מן האדמה אשר נתת לי" - האם אדמה שקנויה לו לפירותיה נחשבת לשלו.

שתי המחלוקות שהבאנו עוסקות במקרים שונים ובדינים שונים, אולם נראה ששאלה אחת עומדת ביסוד שתיהן. מהו מוקד הבעלות? ריש לקיש מבין שבעלות היא מושג פורמאלי, כעין 'רישום שֵם' בטאבו. כאשר חפץ נגזל מאדם - הנגזל לא איבד את בעלותו הפורמאלית, ולכן החפץ עדיין שלו ואין מניעה לבצע בו פעולות משפטיות. כמו כן, אדם שמכר גוף לפירותיו ונשאר בעליו של הגוף - הוא עדיין מוּכר כבעליו של החפץ לכל דבר ועניין, בין לעניין מכר ובין לעניין מקרא ביכורים.

רבי יוחנן, לעומתו, מבין שבעלות אינה מורכבת משם פורמאלי בלבד, אלא גם מהיבט ריאלי - השליטה המציאותית בחפץ ויכולת השימוש בו. אדם שגזלו ממנו חפץ - איבד במידה רבה את יכולת השליטה בחפץ, ולכן יש פגם בבעלותו עליו והוא אינו יכול לבצע בו פעולות משפטיות (כגון הקדש). מאידך, אדם שקנה חפץ לפירותיו - נהיה בעליו של החפץ במובן התשמישי, ומעמד זה מוכר כמעמד של 'מעין בעלים' לעניין מכר, מקרא ביכורים ועוד.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!