חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ח' בתמוז תשס"ד (27.6.04)

אופייה של תפילת התשלומין - שיטת המגן-אברהם

בשבוע שעבר ראינו שתי הבנות באשר לזהותה של תפילת התשלומין. לפי הבנה אחת, אדם המתפלל מנחה פעמיים כתשלום על תפילת שחרית שפספס, מוסיף למעשה תפילת שחרית שחכמים איפשרו באופן חריג להתפלל אותה לאחר זמנה (כך, למשל, מתנסח הריב"ב, ברכות יח ע"א מדפי הרי"ף, ד"ה ראשונה, שמכנה את תפילת התשלומין "תפילה שעבר זמנה"). לפי ההבנה השנייה, תפילה זו היא תפילת מנחה שנייה, הנאמרת כפיצוי על תפילת השחרית שלא נאמרה באותו יום. כיום נעמוד על דרכו של המגן-אברהם בשאלה זו.

כידוע, אסור לאכול לפני תפילת שחרית. מה דינו של אדם שצריך להשלים את תפילת הערבית של יום אמש? אחרונים שונים כתבו שאסור לו לאכול עד סוף תפילת התשלומין. מה הטעם לכך? מדברי מחצית השקל (או"ח ק"ח, ג) משמע שאיסור זה נובע מהאיסור להפסיק בין התפילה העיקרית לבין תפילת התשלומין. המגן-אברהם מציע הסבר אחר: כיוון שאסור לאכול לפני תפילת שחרית - אסור גם לאכול לפני תשלומי ערבית. מכאן, שלפי המגן-אברהם תשלומי ערבית הנאמרים בשחרית הם בעלי אופי של תפילת שחרית.

בהמשך אותו סימן (סקי"ב) מתייחס המגן-אברהם לאדם ששכח להוסיף "יעלה ויבוא" בראש חודש: אם הוא שכח "יעלה ויבוא" בערבית של ליל ראש-חודש - הוא אינו צריך לחזור על תפילתו (כיוון שאין מקדשים את החודש בלילה), אך אם הוא שכח "יעלה ויבוא" בשחרית של ראש-חודש - עליו לחזור ולהתפלל שנית. כעת, המגן-אברהם מעלה ספק מעניין: "צריך עיון: מי שלא התפלל ערבית בראש חודש, והתפלל שחרית שתיים ולא אמר 'יעלה ויבוא' בשנייה - מי נימא, כיון דלתשלומין של ערבית קאתי [כיוון שתפילה זו באה לתשלומי ערבית] - אין מחזירין, או דלמא טעמא דבערבית אין מחזירין, דאין קידוש החודש בלילה, והכא - יממא".

נראה שספק זה תלוי בשתי ההבנות שראינו. אם תשלומי ערבית הם תפילת ערבית מאוחרת - מסתבר שהזכרת "יעלה ויבוא" בתפילה זו אינה מעכבת, שכן אופייה של התפילה זהה לאופייה של תפילת ערבית. אולם תשלומי ערבית הם תפילת שחרית שנייה, כפיצוי על היעדרה של תפילת ערבית - ניתן לומר שדינה יהיה כדין תפילת שחרית של ראש-חודש, ואמירת "יעלה ויבוא" כן תעכב.

המגן-אברהם מכריע כהבנה השנייה, וטוען שאמירת "יעלה ויבוא" בתפילת תשלומין של ערבית מעכבת. בכך הוא צועד לשיטתו, שכפי שכבר ראינו, שתפילת השחרית השנייה (תשלומי ערבית) אינה שיחזור של התפילה המקורית, אלא הכפלה של התפילה החדשה כפיצוי על התפילה שפוספסה.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!