חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



י"ח באייר תשס"ד (9.5.04)

ספירת העומר ומצוַת ספירת העומר

בשבוע שעבר ראינו את ההלכה הידועה, שמי ששכח לספור ספירת העומר בלילה - יכול לספור ביום בלי ברכה, אך בשאר הימים הוא יכול להמשיך לספור בברכה. ה"משנה ברורה" הסביר זאת באמצעות ספק-ספיקא: ספק אם חייבים לספור דווקא בלילה, וספק אם ספירת כל הימים היא מצווה אחת מלוכדת. אמנם, בתוספות במגילה (כ ע"ב ד"ה כל) מובאת הלכה זו כאמירה עקרונית, ולא כפשרה או כהכרעה מסופקת: "ובה"ג כתב דהיכא דאינשי (=במקום ששכח) לברך בלילה - ימנה למחר בלא ברכה, וכן הלכה. אבל אם שכח לילה ויום - לא ימנה עוד בברכה, דבעינן 'תמימות' וליכא".

לכאורה, דעת הבה"ג היא בעייתית: אם ניתן לספור ביום - מדוע אין מברכים ביום? מאידך, אם אפשר לספור רק בלילה - כיצד מי שספר ביום יכול להמשיך ולספור בשאר הימים בברכה?!

הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל הסביר שהחובה לספור "שבע שבתות תמימות" אינה מתייחסת דווקא לקיום מצוַת ספירת העומר, אלא לספירה עצמה. האדם הסופר את הימים שבין פסח לשבועות יוצר רצף של ימים, ולרצף זה יש משמעות גם אם משום מה ספירתו אינה מהווה קיום מצווה. לכן, גם אם אי אפשר ניתן לברך על ספירה ביום, שכן אין בכך קיום של מצוַת ספירת העומר - עדיין הספירה ביום נחשבת 'ספירה', רצף "שבע השבתות התמימות" לא נשבר ואפשר להמשיך לספור בברכה.

יסוד זה בא לידי ביטוי בדינים נוספים, ונזכיר כאן שניים מהם:

א. ה"מנחת חינוך" הסתפק בדינו של קטן שנכנס למצוות באמצע ספירת העומר: האם הוא יכול להמשיך לספור בברכה, או שהספירה שהוא ספר לפני היותו בר מצווה אינה מקיימת את הדרישה ל"שבע שבתות תמימות"? ניתן להסביר שגם אם הספירה שלפני קבלת עול המצוות לא הייתה קיום של מצוַת ספירת העומר, עדיין היא נחשבה ל'ספירה', ולכן היא מועילה לשמירת מסגרת ה"תמימות". אם כך הדבר - קטן שבגר באמצע ימי הספירה יוכל להמשיך לספור בברכה.

ב. ה"נודע ביהודה" כתב שמת לו מת ל"ע באמצע ימי ספירת העומר - יספור בזמן שהוא אונן בלי ברכה, אך ימשיך לספור בשאר הימים בברכה. אונן פטור מכל המצוות עד קבורת המת, ונמצא שאדם זה ספר אחד מימי הספירה בזמן שהוא היה פטור ממצוות. האם ספירה זו נחשבה למצווה? מובן שלא, אך כיוון שהיה בה מעשה ספירה - מסגרת ה"תמימות" לא נשברה, והוא יכול להמשיך לספור בברכה.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!