י"א באייר תשס"ד (2.5.04)
מי ששכח לספור ספירת העומר
מצוַת ספירת העומר - זמנה בלילה. בטעם הדבר, העלו הראשונים שני טעמים: א. ביום הראשון ודאי חייבים לספור בלילה, שהרי צריך לספור "שבע שבתות תמימות", ולכן כנראה הזמן הראוי לספירה הוא הלילה. ב. קצירת העומר נעשתה בלילה. כמובן, טעם זה מחזק את הזיקה שבין ספירת העומר לבין מנחת העומר.מה דינו של מי ששכח לספור בלילה? הטור בסימן תפ"ט מביא בשאלה זו מחלוקת: "כתב בה"ג שאם שכח לברך כל הלילה שיספור ביום. ואינו נראה לר"י. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שיספור ביום בלא ברכה".
ומה דינו של מי ששכח לספור במשך יממה שלמה? גם בשאלה זו מביא הטור מחלוקת, וכאן המחלוקת היא משולשת: "כתב עוד בה"ג, שאם שכח לברך באחד מן הימים - שלא יברך עוד בימים שלאחריו. ורס"ג כתב שאם שכח באחד מן הימים - יברך בימים שלאחריו, חוץ מלילה הראשון שאם שכח ולא בירך בו - שלא יברך עוד. ורב האי כתב: בין בלילה הראשון בין בשאר לילות - אם שכח ולא בירך בו, יברך בשאר לילות".
רס"ג מחדש שספירת הלילה הראשון היא היחידה שהיעדרה פוסל את כל הספירה בהמשך מדוע? נראה שאף כאן יש ביטוי לחיבור שבין ספירת העומר לבין מנחת העומר, וליל הקצירה - הלילה הראשון של ספירת העומר - הוא המשמעותי לעניין הספירה.
בה"ג ורב האי גאון מציגים שתי דעות קוטביות, ומקובל להסביר שהם נחלקו בשאלה האם ספירת העומר היא מצווה אחת שמקיימים אותה במשך 49 ימים, או שאלו הן 49 מצוות נפרדות. לדעת בה"ג זוהי מצווה אחת, ולכן מי ששכח לספור באחד הימים - הפסיד את המצווה כולה, ואינו יכול עוד לברך. לדעת רב האי, לעומת זאת, אלו הן 49 מצוות עצמאיות, ולכן מי שהחסיר אחת מהן - לא הפסיד את השאר.
להלכה, אנו פוסקים בשתי המחלוקות (מי ששכח בלילה ונזכר ביום, ומי ששכח יום שלם) שיש לספור בלי ברכה, שכן ספק ברכות להקל. לעומת זאת, מי ששכח לספור בלילה וספר ביום ללא ברכה - יכול להמשיך לספור בימים הבאים בברכה. מדוע? ה"משנה ברורה" מסביר שיש כאן יש ספק-ספיקא: ייתכן שההלכה כדעות שספירה ביום היא כשרה, וגם אם לא - ייתכן שההלכה כדעות שהפסד יום אחד אינו מונע את המשך הספירה בברכה. ספק-ספיקא זה מאפשר לנו להמשיך לספור בברכה. בע"ה, בשבוע הבא נראה הסבר שונה לחלוטין להכרעה זו.
* * *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":
בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".
באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.
-
בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר
ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
-
בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
-
בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
-
בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על
אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
-
בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
- בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.
הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!
"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"