חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ד' באייר תשס"ד (25.4.04)

חיוב נשים בספירת העומר

הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין עוסק בדיני ספירת העומר, וכותב: "מצוה זו - על כל איש מישראל, ובכל מקום ובכל זמן, ונשים ועבדים פטורין ממנה". לכאורה, הסיבה לכך שהרמב"ם פוטר נשים ועבדים מספירת העומר היא פשוטה, שהרי זוהי מצוַת עשה שהזמן גרמה, שנשים ועבדים פטורות ממנה על פי הכלל המובא במשנה בקידושין כט ע"א.

אולם, למרבה הפלא, הרמב"ן בחידושיו לקידושין (לג ע"ב ד"ה איזהו) ציין את ספירת העומר כדוגמא למצוַת עשה שלא הזמן גרמה. רבים תמהו על הרמב"ן - במה שונה ספירת העומר מנטילת לולב (יש שאף טענו שמדובר בטעות סופר).

יש אחרונים שהסבירו שמצוַת ספירת העומר אינה מצווה התלויה בזמן, בדומה לנטילת לולב, אלא מצווה המתייחסת לזמן - המצווה שייכת תמיד, אלא שתוכנה הוא לספור את הימים שבין פסח לבין שבועות, והעובדה שאי-אפשר לעשות זאת אלא בין פסח לשבועות היא רק תוצאת לוואי של מהותה.

הסבר שונה העלה אחד מגדולי הראשונים מבית מדרשו של הרמב"ן - המהר"ם חלאוה (בתשובה שהודפסה בסוף הספר "חידושי קדמונים למסכת בבא קמא"). לדבריו, התשובה קשורה לנושא שבו עסקנו בשבוע שעבר: זיקת ספירת העומר למנחת העומר. הרמב"ן הבין שמצוַת ספירת העומר מחוברת למצוַת מנחת העומר, ובעצם אין היא תלויה בזמן - ט"ז ניסן, אלא במעשה - הקרבת מנחת העומר, כאמור: "וספרתם לכם… מיום הביאכם". מצווה התלויה במעשה אינה מצווה שהזמן גרמה, ולכן אף נשים חייבות בה.

על פי תשובה זו, ניתן להבין קטע אחר ברמב"ן, בחידושיו לפסחים ז ע"א ד"ה והא. הרמב"ן שם עוסק בנוסח ברכת המצוות, על פי הגישה שכאשר מברכים לפני המצווה - יש לברך בנוסח "לעשות מצווה" (כמו "לישב בסוכה"), ואילו כאשר מברכים לאחר המצווה - יש לברך "על עשיית מצווה" (כמו "על המילה"). בהקשר זה כותב הרמב"ן: "וספירת העומר שמברכין 'על' - מפני שכבר נקרב העומר, והם מונים ממנו". הרמב"ן מבין, כפי שראינו, שמצוַת הספירה יונקת ממצוַת הקרבת מנחת העומר, ועל כן עשיית המצווה כבר החלה בזמן ההקרבה. ממילא, יש לברך על הספירה בלשון "על ספירת העומר" ולא "לספור את העומר".

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!