חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



כ"ז בניסן תשס"ד (18.4.04)

ספירת העומר בזמן הזה

מרבית הראשונים סוברים שספירת העומר בזמן זה היא מדרבנן בלבד. וזאת מדוע? מפני שהתורה תלתה את מצוַת הספירה בהקרבת מנחת העומר בתחילתה ובהקרבת שתי הלחם בסופה: "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עֹמר התנופה, שבע שבתות תמימֹת תהיינה. עד ממחרת השבת השביעִת תספרו חמִשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, טו-טז). וכך כתב הר"ן בפסחים (כח ע"א באלפס), שהספירה מדאורייתא קשורה בהקרבת הקרבנות. חז"ל תיקנו ספירה שאינה קשורה לקרבן, אלא למניין שמנו בני ישראל מיציאת מצרים בציפייה למתן תורה, אך "ודאי דרך מדרש הוא, דעיקרא דמילתא זכר למקדש".

אמנם, הרמב"ם סבר אחרת: "מצוה זו - על כל איש מישראל ובכל מקום ובכל זמן" (הל' תמידין ומוספין פ"ז הכ"ד). האם הרמב"ם דוחה את התלות הנ"ל? הר"ן (שם) הבין שכן, ושלדעתו אין קשר הלכתי בין הספירה לבין הקרבת מנחת העומר ושתי הלחם.

למעשה, הבנה זו ברמב"ם נתקלת בקשיים. הרמב"ם הביא את דיני ספירת העומר בהלכות תמידין ומוספין, מייד אחרי סיום הלכות מנחת העומר ומייד לפני הלכות שתי הלחם.

ואמנם, הגר"ח מבריסק הציע הבנה אחרת. לדעתו, אף הרמב"ם מודה שמצוַת הספירה יונקת ממצוַת מנחת העומר, אך לדעתו היא אינה תלויה בהקרבה בפועל אלא בקיומה של מצוַת ההקרבה. לדעת הרמב"ם, קדושת המקדש קיימת גם בזמן הזה (הל' בית הבחירה פ"ו הט"ו), ולכן מצוַת ההקרבה קיימת גם כיום, למרות שאין באפשרותנו לקיימה, ועל כן היא גוררת בעקבותיה גם את חובת הספירה.

נציין לסיום את שיטתו הייחודית של רבנו ירוחם, שסבר (בניגוד לרמב"ם) שמצוַת ספירת העומר מורכבת משתי מצוות עצמאיות: ספירת השבועות וספירת הימים. ספירת השבועות מחוברת בפסוקים להקרבת מנחת העומר, ולכן תוקפה בזמן הזה הוא מדרבנן בלבד. ספירת הימים, לעומתה, נאמרה בניסוח עצמאי, ועל כן תוקפה מדאורייתא גם בזמן הזה (חילוק הפוך מופיע בשפת אמת במנחות סו ע"א, ואכמ"ל).

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!