חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ט"ו בניסן תשס"ד (6.4.04)

"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל"

הגמרא במסכת ראש השנה (טז ע"ב) מביאה את הדין הבא:

"ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר 'מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת' - מכלל דבחודש ושבת איבעי לה למיזל".

מהו הטעם של מצווה זו, לפיה צריך האדם לפקוד את רבו בימי הרגל? הרמב"ם פוסק דין זה בהלכות תלמוד תורה, ובמסגרת ההלכות שעוסקות בכבוד הרב:

"וחייב לעמוד מפני רבו מישראנו מרחוק מלוא עיניו עד שיתכסה ממנו ולא יראה קומתו ואחר כך ישב, וחייב אדם להקביל פני רבו ברגל" (הל' תלמוד תורה פ"ה ה"ז).

כיוון אחר שהציעו הפוסקים משווה למצווה זו אופי פרגמטי. לפי כיוון זה, החובה לפקוד את הרב בימי הרגל היא חלק מהחובה לעסוק בהלכות החג. "משה תיקן להם לישראל לעסוק בהלכות חג בחג", וכדי לממש חובה זו מוטל על האדם להתוועד עם רבו, ובמסגרת זו יעסקו שניהם בהלכות החג ובענייניו.

אמנם, נראה ששני הכיוונים הללו נתקלים בקושי מסויים מצד הפסוק שמשמש מקור לדין זה. כפי שראינו בגמרא, המקור לדין זה הוא מנהגה של האישה השונמית לבקר את אלישע הנביא בימי חג ומועד. מדובר שם, אם כך, בנביא ולא באדם שמשמש בתפקיד תורני-הלכתי. לא סביר, אם כך, שמטרת ההליכה היא לימודית (מה גם שמדובר כאן באישה, מה שמפחית את הסבירות שמטרת המפגש הוא לימוד בחברותא...); כמו כן, האישה השונמית לא הייתה תלמידתו של הנביא, ועל כן היא איננה מחוייבת בכבודו כשם שתלמיד מחוייב בכבוד רבו.

על כן, נראה שיש להעלות כיוון נוסף בטעמה של מצווה זו. ימי הרגל הם ימים של קודש, שבהם נדרש האדם להתרומם מעל שגרת החולין של ימי החול ולחוות חוויה של קדושה והתקרבות לשכינה. מטרה זו מושגת (גם) על ידי כך שהאדם נפגש עם דמויות מופת תורניות-חינוכיות, שהוא קרוב אליהם ויש להם השפעה על אישיותו הרוחנית. כמובן שייעוד זה מושג באופן מובהק בפגישה עם נביא ה' המתהלך בקרבנו, ועל כן הפסוק שעוסק באלישע יכול לשמש כמקור נאמן לחובה זו.

נראה שלהבנה זו ישנה גם השלכה מעשית. היו שרצו לומר (שו"ת דברי-יציב או"ח, סי' רכ"ח) שבימינו, כאשר בית המקדש אינו קיים ולא מקריבים את קרבנות החג, חובת הקבלת פני הרב ברגל כבר איננה תקיפה. לטענם, הלכות החג מועטות, ולימודם אינו מצריך מפגש עם הרב בימי המועד.

אמנם, לדברינו - טעמה של מצווה זו רק מתחזק כאשר לא ניתן לקיים את מצוות העלייה לרגל לבית המקדש. המפגש של האדם עם רבו, יכול לשמש תחליף (גם אם חיוור) לפגישה הממשית של האדם עם השכינה בהר בית ה'.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!