חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ז' בניסן תשס"ד (29.3.04)

חודש, חידוש והתחדשות

חודש ניסן הוא חודש העמוס בארועים היסטוריים הקשורים לקיום האומה. האירוע המרכזי שאנו מזכירים בחודש זה הוא יציאת מצרים, אך עם ישראל עבר תחנות רבות נוספות דווקא בחודש זה: חציית הירדן, כניסת בני ישראל לארץ וחנוכת המשכן. על פי מניין חודשי התורה, חודש ניסן הוא החודש הראשון, הפותח שנה חדשה. כשם שבראש השנה אנו מציינים את תחילתה של השנה החדשה, כך עם ישראל התחיל בחודש זה תקופות חדשות. לא לחינם ציוותה התורה "שמור את חודש האביב", שכן חודש ניסן, המציין התחלות של תקופות רבות, תואם את תקופת האביב, שבה הטבע כולו שב וחוזר לחיים לאחר קיפאון החורף. הפרחים מתחילים לפרוח (ואולי כאן המקום להזכיר את ברכת האילנות שיש לברך בחודש ניסן), הצבעים מתחדדים, הריחות מורגשים, הכל מתבהר ופורץ את כל הסוגרים. בלבנו עולה כמעט מאליו הפסוק המפורסם ממגילת "שיר השירים":

"כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצינו".

בתפילה, אנו מבקשים מהקב"ה: "חדש ימינו כקדם". מדוע אנו מוסיפים "כקדם"? האם לא די לנו בהתחדשות - בהתחלה חדשה לגמרי? הרי חזרה לעבר אינה התחדשות אמיתית?

למעשה, ההתחדשות שאנו מבקשים בנויה על אדני העבר. אין אנו מוחקים את מה שעבר עלינו, אלא ממשיכים אותו. אנו מחדשים ומרעננים את העבר, ועל בסיס זה מתקדמים. דומים אנו לעץ אשר בתקופת החורף נושרים עליו והוא נשאר ערום, ובתקופת האביב עליו מתחדשים והוא מתלבש מחדש בניצנים ובפרחים מהודרים - על בסיס העבר, על אותם ענפים שהיו עליהם הפירות אשתקד. אף אנו - בני ישראל - מתחדשים ומתרעננים על בסיס העבר.

למעשה, גם האירועים ההיסטוריים מבטאים התחדשות על בסיס העבר. דומים הם לספירלה, העוברת באותה נקודה עצמה שוב ושוב, אך בגבהים שונים. באותו זמן שבו יצאנו ממצרים - נבנה המשכן, ובאותו זמן שבו נבנה המשכן - נכנסנו לארץ. כך, שלב על גבי שלב, אנו מתחדשים על בסיס העבר.

זוהי גם הסיבה לכך ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל": כשם שהקב"ה הוציאנו ממצרים והביאנו לארץ ישראל ובנה לנו את המשכן - כך נזכה שבזמן זה של התחדשות נמשיך את התהליך, ונאמר לפניו ית' את ההלל כאשר פסח, מצה ומרור מונחים לפנינו בבית המקדש, "ונאמר לפניו שירה חדשה, הללויה".

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!