חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



י"ז באדר תשס"ד (10.3.04)

קניין ארבע אמות

בגמרא בבבא מציעא י ע"א מובא שאדם יכול לקנות חפץ שנמצא בתוך ארבע אמותיו. הגמרא מסבירה שזוהי תקנה דרבנן, כדי שאנשים לא יריבו על מציאות שאחד מהם מצא וטרם הספיק להרים. והקשו הראשונים: אם קניין ארבע אמות הוא רק תקנה דרבנן - כיצד ניתן לגרש אישה על ידי נתינת גט בארבע אמותיה (גיטין עח ע"ב)?

הרמב"ן בגיטין כתב שאמנם מדאורייתא הגט אינו תופס, וחכמים הפקיעו את קידושי האישה. הר"ן שם הסתייג מכך, וכתב שיש להסביר באופן שונה: כיוון שחז"ל הקנו לאישה את ארבע האמות שסביבה, והפקר בית דין הפקר - הרי שכעת היא יכולה לקנות בעזרתן מדין תורה. גישה אחרת מופיעה בתוספות הרי"ד בבבא מציעא, שכתב שישנה 'הלכה למשה מסיני' מיוחדת המאפשרת לאישה להתגרש בקניין ארבע אמות. ונראה שישנה דרך נוספת בביאור העניין.

בעל המאור (שבת לו ע"ב באלפס) כתב לגבי איסור העברת ארבע אמות ברשות הרבים בשבת, שטעם האיסור הוא שארבע האמות שסביב האדם נחשבות רשותו, ולכן כאשר הוא מעביר חפץ ארבע אמות - יש בכך משום הוצאה מרשותו. לסברה זו הוא הביא חיזוק תמוה: "לפי שד' אמות של אדם בכל מקום קונות לו, וכרשותו דמיין". כיצד יכול בעל המאור להוכיח חיוב דאורייתא בהלכות שבת מתקנה דרבנן בקניינים? כנראה, שבעל המאור הבין שתקנה זו מתבססת על גדר דאורייתא, שארבע האמות של אדם נחשבות רשותו. מדאורייתא, רשות כעין זו אינה נחשבת לרשות לענייני קניין, ולכן היה צורך בתקנת חכמים; אך עצם מעמדן של ארבע האמות כרשותו של האדם - תוקפו מדאורייתא.

כעת, לגבי גירושי אישה חידש קצות החושן (ר', ה) שהאישה אינה צריכה לקנות את גיטה, ודי בכך שהבעל נותן אותו בידה. לפי זה, מסתבר שאם ארבע האמות מוגדרות כרשותו של אדם גם מדאורייתא, אלא שהן אינן קונות - די בהן כדי לתת את הגט לאישה, שכן השטח של ארבע האמות מוגדר כידה, ונתינת הגט לשם מקיימת את דברי הפסוק "ונתן בידה". לכן, האישה מתגרשת מדאורייתא כאשר האיש נותן לה הגט בארבע האמות שלה למרות שהיא אינה קונה את הגט.

(ונראה שתירוץ זה מקופל בדברי החידושים מכתב-יד בהוצאת מוסד הרב קוק, גיטין עח ע"ב ד"ה ופרקי').

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!