חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ג' באדר תשס"ד (25.2.04)

תרי ותרי

שני עדים הם אמצעי הבירור החזק ביותר שבתורה, והם מעניקים ודאות מוחלטת, שאף אמצעי בירור אחר לא יכול להתמודד איתה. החריג היחיד לכלל זה הוא המקרה הידוע של "בא הרוג ברגליו" - מקרה שבו העדים העידו שאדם מסויים נהרג, והמציאות הנגלית לעינינו מוכיחה כאלף עדים שהעדים שיקרו. שהרי כל כוחם של אמצעי הבירור של התורה (וביניהם העדים) מבוסס על כך שאיננו יודעים את המציאות, אך כאשר אנו יודעים אותה - אין אנו נזקקים לעדים או לכל אמצעי בירור אחר.

מה קורה כאשר העדים נאלצים להתמודד עם אמצעי בירור חזק לא פחות - עם כת אחרת של עדים? אפשרות אחת היא לומר ששני הכוחות מתקזזים, ונותרנו באותו מצב שבו היינו לולא באו העדים. אפשרות אחרת היא לומר שלא ניתן להתעלם מכוח בירורי אדיר כגון זה של עדים, כל כת נותנת לנו ידיעה מוחלטת, וכעת אנו נמצאים במצב מביך של אמונה מוחלטת בשתי ידיעות סותרות, באופן שבפועל מביא אותנו לראות את המצב כספק. הבה נבחן שתי סוגיות שבהן שאלה זו באה לידי ביטוי:

1. הגמרא ביבמות (לא ע"א) דנה בשאלת היכולת להסתמך על חזקה דמעיקרא במצב של תרי ותרי. כלל רווח בכל הש"ס הוא שבמקרים של חוסר ידיעה - אנו מעמידים דברים על חזקתם, וקובעים שהמצב ודאי לא השתנה מאז הפעם האחרונה שבה הוא היה ידוע לנו בודאות. מה הדין במצב של שתי כתות עדים המכחישות זו את זו? לפי רש"י (קידושין סו ע"א ד"ה סמוך) יש לקזז את שתי הכתות זו בזו, ולהעמיד דבר על חזקתו. תוספות שם סבורים שמדרבנן יש להחמיר ולא להסתמך על החזקה, אך הרמב"ן סבור שגם מדאורייתא לא ניתן להעמיד על החזקה. חזקה היא כלי המאפשר לנו להשאיר מצב על כנו כל עוד אנו לא יודעים אחרת. כאשר יש לנו ידיעה מוחלטת על המצב - גם אם היא קיימת בשני כיוונים סותרים - לא נותרה כל משמעות למצב הקודם.

2. הש"ך כותב: "בשתי כיתי עדים המכחישות זו את זו, אמרינן 'סלק עדותן', דתרווייהו כמאן דליתא. ואי הוה חייב שבועה דאורייתא בלא עדותן, כגון שבועת שומרים או מודה מקצת או היסת - השתא נמי משתבע הך שבועה" (סימן פ"ז סקט"ו). כלומר, אם אדם חייב שבועה, ושני עדים העידו שהוא חייב ושני עדים העידו שהוא פטור - הגורם המביא לחיוב שבועה עומד בתוקפו גם כאשר עומדים מולו שני עדים, כיוון שמול אותם שניים עומדים שניים אחרים שמאזנים ומאיינים אותם. קצות החושן (סק"ח) תמה על הש"ך, וכתב: "דודאי בתרי ותרי לא אמרינן סלק... דבתרי ותרי - כמאן דאיתנהו דמי, ואם כן המוחזק פטור משבועה".

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!