ג' באדר תשס"ד (25.2.04)

תרי ותרי

מה קורה כאשר העדים נאלצים להתמודד עם אמצעי בירור חזק לא פחות - עם כת אחרת של עדים? אפשרות אחת היא לומר ששני הכוחות מתקזזים, ונותרנו באותו מצב שבו היינו לולא באו העדים. אפשרות אחרת היא לומר שלא ניתן להתעלם מכוח בירורי אדיר כגון זה של עדים, כל כת נותנת לנו ידיעה מוחלטת, וכעת אנו נמצאים במצב מביך של אמונה מוחלטת בשתי ידיעות סותרות, באופן שבפועל מביא אותנו לראות את המצב כספק. הבה נבחן שתי סוגיות שבהן שאלה זו באה לידי ביטוי:

1. הגמרא ביבמות (לא ע"א) דנה בשאלת היכולת להסתמך על חזקה דמעיקרא במצב של תרי ותרי. כלל רווח בכל הש"ס הוא שבמקרים של חוסר ידיעה - אנו מעמידים דברים על חזקתם, וקובעים שהמצב ודאי לא השתנה מאז הפעם האחרונה שבה הוא היה ידוע לנו בודאות. מה הדין במצב של שתי כתות עדים המכחישות זו את זו? לפי רש"י (קידושין סו ע"א ד"ה סמוך) יש לקזז את שתי הכתות זו בזו, ולהעמיד דבר על חזקתו. תוספות שם סבורים שמדרבנן יש להחמיר ולא להסתמך על החזקה, אך הרמב"ן סבור שגם מדאורייתא לא ניתן להעמיד על החזקה. חזקה היא כלי המאפשר לנו להשאיר מצב על כנו כל עוד אנו לא יודעים אחרת. כאשר יש לנו ידיעה מוחלטת על המצב - גם אם היא קיימת בשני כיוונים סותרים - לא נותרה כל משמעות למצב הקודם.

2. הש"ך כותב: "בשתי כיתי עדים המכחישות זו את זו, אמרינן 'סלק עדותן', דתרווייהו כמאן דליתא. ואי הוה חייב שבועה דאורייתא בלא עדותן, כגון שבועת שומרים או מודה מקצת או היסת - השתא נמי משתבע הך שבועה" (סימן פ"ז סקט"ו). כלומר, אם אדם חייב שבועה, ושני עדים העידו שהוא חייב ושני עדים העידו שהוא פטור - הגורם המביא לחיוב שבועה עומד בתוקפו גם כאשר עומדים מולו שני עדים, כיוון שמול אותם שניים עומדים שניים אחרים שמאזנים ומאיינים אותם. קצות החושן (סק"ח) תמה על הש"ך, וכתב: "דודאי בתרי ותרי לא אמרינן סלק... דבתרי ותרי - כמאן דאיתנהו דמי, ואם כן המוחזק פטור משבועה".

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".