חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ל' בשבט תשס"ד (22.2.04)

מצוַת מקרא מגילה - האומנם מדרבנן?

הגמרא במגילה ה ע"ב כותבת שבעיר שיש בה ספק אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ולכן יש ספק אם לקרוא בה את המגילה בי"ד באדר או בט"ו בו - קוראים בה מגילה בשני הימים. לכאורה, הלכה זו מוקשית: מדוע לא אומרים "ספק דרבנן לקולא"? ברור שלא ניתן לוותר לחלוטין על מקרא מגילה, אך לאחר שקראו אותה ביום י"ד באדר - מדוע יש לחזור ולקרוא אותה גם בט"ו בו?

הר"ן (ב ע"א באלפס ד"ה ולענין) כתב שאכן מעיקר הדין יש להקל ולקרוא את המגילה ביום י"ד באדר בלבד, והמנהג שהגמרא הזכירה הוא מנהג חסידות בעלמא. אולם ה"טורי אבן" (ד"ה חזקיה) חלק על הר"ן, וכתב שלגבי מקרא מגילה לא שייך לומר "ספק דרבנן לקולא", כיוון שלמצווה זו יש תוקף הדומה לזה של דיני תורה. הכיצד? ה"טורי אבן" מסביר שמצוות הנלמדות מספרי הנביאים והכתובים נחשבת ל"דברי קבלה", השקולים כדברי תורה. סמך לדברי ה"טורי אבן" ניתן להביא מדברי ה"שולחן ערוך" (תרצ"ו, ז): "יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין (בפורים)... דדברי קבלה נינהו, שהם כדברי תורה".

ייתכן גם שקיים רובד דאורייתא ממש במצוַת מקרא המגילה, וזאת על פי הצעה שמעלה הרמב"ן בדברים (כ"ה, יז), שהציווי על זכירת מעשה עמלק בפה הוא סמך למקרא מגילה מהתורה.

נראה, שישנן כמה נפקא-מינות נוספות לשאלת תוקפה של המגילה:

1. מה קורה כאשר מצוה דאורייתא מתנגשת עם מצוַת מקרא מגילה? הרמ"א כותב בעקבות הר"ן: "אם אי-אפשר לעשות שתיהן - אין שום מצווה דאורייתא נדחית מפני מקרא מגילה". לעומתו, הט"ז (ס"ק ב-ג) וה"טורי אבן" (מגילה יג ע"א) כתבו שמגילה אינה נדחית מפני שום מצווה, כיוון שתוקפה כדברי תורה.

2. במשנה במגילה יט ע"ב מופיעה מחלוקת תנאים, האם קטן יכול לקרוא את המגילה ולהוציא גדולים ידי חובתם: רבנן טוענים שקטן אינו יכול לעשות זאת, ואילו רבי יהודה סובר שקטן יכול לקרוא מגילה אף לגדולים. התוספות (ד"ה ורבי) תמהו על שיטת רבנן: הלא הקטן חייב במצוַת מקרא המגילה מדרבנן, ואף הציבור כולו חייב במצווה זו רק מדרבנן, ומדוע לא יוכל הקטן להוציא את הציבור? התוספות השיבו שהקטן חייב מ"תרי דרבנן", ואילו הציבור חייב רק מ"דרבנן אחד". ה"טורי אבן" על אתר (ד"ה ר"י) הציע שכיוון שתוקפו של החיוב זהה לתוקף דיני התורה - קטן אינו יכול להוציא גדולים ידי חובתם.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!