חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



י"א בשבט תשס"ד (3.2.04)

פרשת בשלח - "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי"

פסוק זה נאמר במקורו לבני ישראל, ואסר עליהם לאסוף את המן ביום השבת. חז"ל דרשו אותו לעניין איסור תחומין, שאסור לאדם לצאת מרחק אלפיים אמה מהמקום שבו הוא שובת בשבת. בכמה מקומות בגמרא מופיעה מחלוקת התנאים בין רבי עקיבא לבין חכמים - האם איסור תחומין הוא מדאורייתא או מדרבנן, ונחלקו הראשונים בגדריה של מחלוקת זו.

באופן כללי, כל העושה אחת מאבות המלאכה בשבת - עובר בלאו ובעשה, שכן הוא גם עושה מלאכה וגם מבטל את מצוַת העשה לשבות ביום השבת. האם זהו המצב גם ביחס לאיסור תחומין, או שמא היוצא מחוץ לתחום אינו עובר אלא על איסור לאו בלבד?

ככל הנראה, חלוקים בכך הראשונים (עיין ברשב"א יבמות ו ע"א ד"ה ונגמר). לדעת מורו של הרשב"א - אין כאן איסור עשה, ואילו לפי התוס' והרשב"א - עוברים בעשה ולא-תעשה גם ביציאה מחוץ לתחום.

ייתכן שמחלוקת הראשונים הזו משקפת תפיסות שונות ביחס להבנת יסודו ומהותו של איסור תחומין. ככלל, המלאכות שנאסרו בשבת הן מלאכות שיש בעשייתן משום יצירה וחידוש. מלאכות כאלו, שקיים בהן פן של יצירה, נאסרו באיסור כפול - הן איסור לאו והן איסור עשה. על רקע זה, ניתן להבין את חילוקי הדעות ביחס לאיסור תחומין: לפי תפיסה אחת - יש להבחין בין איסור תחומין לבין שאר המלאכות, שכן יציאה מחוץ לתחום אינה יוצרת דבר חדש או משנה שינוי משמעותי, והאיסור נובע רק מהטרחה ומהמאמץ שההליכה המרובה כרוכה בהם. ממילא, איסור זה נאסר בלאו בלבד, ואין לגביו את איסור העשה.

אך מנגד, ניתן להציג תפיסה אחרת. שהרי, ישנו קושי לא-קטן בתפיסה הקודמת: לפיה היה מקום לחייב גם אדם שהולך הליכה ארוכה בעיגול, או אדם שהולך מרחק רב בתוך עיר גדולה. כמובן, שאדם כזה לא עבר להלכה על איסור תחומין. על כן נראה, שייתכן שיציאתו של אדם ממקום יישוב למקום מבודד, שמרוחק ממקום יישובם של בני אדם - יש בה משום יצירה, בשל שינוי האווירה והחלפת המרחב שבו נמצא האדם. במידה שנוקטים בגישה כזו - סביר יותר ליישר קו בין איסור תחומין לבין שאר המלאכות, ולטעון שגם ביחס אליו קיימים העשה והלאו יחדיו.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!