חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



כ"ז בטבת תשס"ד (21.1.04)

קניין מעות במיטלטלין

הלכה מוסכמת היא, שחפצים מיטלטלין (בניגוד לקרקעות) אינם נקנים במתן מעות, אלא במשיכת החפץ הנקנה. נחלקו האמוראים (ב"מ מז ע"ב) באשר לרמת דין זה: לפי ריש לקיש זהו דין דאורייתא, ואילו לפי רבי יוחנן - "דבר תורה מעות קונות", ורק חכמים תיקנו שלא יקנו. טעם התקנה הוא שאם הבעלות תעבור לקונה כאשר החפץ עדיין נמצא ברשות המוכר, המוכר לא ימסור את נפשו על הצלת החפץ במקרה של דליקה וכד'. על כן תיקנו חז"ל ששני הצדדים יכולים לחזור בהם כל עוד לא הייתה משיכה, אלא שאם יחזרו בהם - יקבלו על עצמם את הקללה ש"מי שפרע מאנשי דור המבול ודור הפלגה - הוא ייפרע ממי שאינו עומד בדיבורו".

מה הדין לאחר התקנה, אם החפץ אכן נשרף ברשותו של המוכר? רבנו תם (תוס' ד"ה אי), הרמב"ן במלחמות (כח ע"ב באלפס) והריטב"א (ד"ה דאי) קובעים כדבר פשוט שהלוקח יכול לחזור בו במצב שכזה, שהרי החפץ אינו שייך לו והוא אינו מעוניין לשלם על חפץ שלא יקבל לעולם. אולם, רש"י (ד"ה כך) ובעל המאור (שם) חולקים, וסוברים שאם החפץ כבר נשרף - הלוקח אינו יכול עוד לחזור בו. והדבר תמוה: כיצד ניתן לחייב אדם לקנות חפץ שרוף?

נראה, שרש"י ובעל המאור מבינים שחכמים לא ביטלו את קניין המעות, והוא עדיין קונה את החפץ ללוקח. לדעתם, חכמים רק תיקנו "יכולת חזרה": הקונה יכול לחזור בו גם לאחר נתינת המעות, עד שימשוך את החפץ. כמובן, יכולת החזרה הזו תקפה רק כל עוד החפץ קיים. הראשונים האחרים חולקים, ומבינים שקניין המעות בוטל על ידי חכמים לחלוטין.

מסתבר, שרש"י והריטב"א ממשיכים את שיטותיהם במחלוקת נוספת. רש"י (מח ע"א ד"ה קאי) טוען שלפי רבי יוחנן - המוכר יכול לקדש אישה במעות שקיבל גם לפני משיכת החפץ. הריטב"א (מז ע"ב ד"ה ור"ל) חולק עליו, ומסביר שכיוון שחכמים ביטלו את בעלותו של המוכר על המעות - הוא אינו יכול לקדש בהם אישה. רש"י, לשיטתו, מבין שרבנן לא ביטלו את הקניינים אלא רק תיקנו יכולת חזרה; והריטב"א, אף הוא לשיטתו, חולק.

ייתכן שאף הרמ"א והש"ך נחלקו בשאלה זו. הרמ"א (קצ"ח, ה) קובע שאם הצדדים התנו ביניהם שהמעות יקנו - התנאי תקף. הש"ך תמה על כך: כיצד מתגברת הסכמתם על ביטול קניין המעות בידי חכמים? נראה שהש"ך נקט בשיטת רוב הראשונים, הסוברים שהקניין אכן בוטל; ואילו הרמ"א סבר כרש"י, שרבנן בסך הכול תיקנו יכולת חזרה, ועל כן התנאת הצדדים מועילה לבטל זכות זו.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!