חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ד' בטבת תשס"ד (29.12.03)

הפחד מהיהודים

מעט אחרי חנוכה, ננסה לבחון ממה נבע חששה של הממלכה היוונית מהעם היהודי ומדתו.

למעשה, אף שימי החנוכה כבר עברו, נושא זה נותר רלוונטי. חשש זה לא חלף עם תום המאבק ביוונים. הוא העומד עלינו לכלותינו בכל דור ודור, עד שהקב"ה מצילנו מידם. המחקר שפורסם לא-מזמן, שהציג עד כמה האירופאים מרגישים מאויימים ממדינת ישראל, רק הדגיש שאלה זו. מה גורם לתחושת האיום הכל-כך חזקה מהאומה הקטנה היושבת בציון? יומרני לנסות לענות על שאלה זו בדבר תורה קצר, אך בכל זאת - ננסה לעמוד על נקודה זו לאור נרות החנוכה.

היוונים היו אומה מיוחדת במינה. זוהי האומה שפרצה את דרך הציוויליזציה, הם היו הראשונים לעסוק בפילוסופיה, במתמטיקה, בגאומטריה ובמקצועות רבים נוספים, ותרבותם הייתה עמוסה מאוד בחכמה וברוח. ובכל זאת - אנו רואים כי דווקא היהודים הם שנתפסו כאיום על ממלכה זו. קבוצה קטנה של אנשים, המקיימים אורח חיים יהודי ושומרים על מצוות עתיקות, הם שנחשבים סכנה לאימפריה היוונית. מדוע היוונים לא הסכימו לתת ליהודים לחיות את חייהם כרצונם? באותו אופן, השאלה מרחפת באוויר העולם גם בימינו: מדוע דווקא היהודים נתפסים כאיום על התרבות המערבית?

נראה, שניתן לענות על שאלה זו באמצעות הדגשת ההבדל שבין הדת היהודית לבין דתות אחרות. הדת היהודית נתפסת פעמים רבות כדת פרימיטיבית, אך למעשה - היא אינה כזו. הדת אינה מתכחשת לקידמה הסובבת אותה, אלא לוקחת ממנה את הטוב שבה. האינטרנט משמש להעברת שיעורי תורה (כפי שכל אחד מכם יודע), מכשירים רפואיים חדישים משמשים להגדרת רגע המוות, שיטות חקלאיות מתוחכמות משמשות לגידול חסה בלי תולעים, ואפילו פיתוחים בעייתיים - כמו הזרעה מלאכותית - אינם מרתיעים את הפוסקים, העוסקים בשאלה מיהי אמה של הביצית המופרית.

מאז ומתמיד, ידענו לקחת את הטוב (ולפעמים נדבק אליו גם קצת רע...), ולשכלל את אורח חיינו בלי לפגוע באמונה. מסיבה זו הגיעו היהודים לעמדות מפתח בארצות לא-יהודיות: הרמב"ם היה רופאו של השולטן, האבן-עזרא היה שר אוצר והאברבנאל היה משנה למלך איטליה.

מסיבה זו, היהדות נתפסה כאיום על התרבות היוונית. היוונים חששו שהיהודים יקחו את החכמה שהם המציאו, את התרבות שהם יצרו ואת הכלים שהם פיתחו, ובמקום לצעוד ביחד איתם לעידן חדש - יחברו אותם לתרבות היהודית המיושנת. כך התייחסו היהודית דאז לתרבות היוונית, וכך אנו מתייחסים כיום לתרבות של ימינו. יש הרוצים לצעוד עם הציוויליזציה ולנטוש את החיבור ליהדות, אך אנו צריכים לזכור את שורשנו, ולנהוג בתרבות מעין "רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק".

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!