חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



כ"א בכסלו תשס"ד (16.12.03)

פרשת וישב - השחתת זרע

בעיצומה של פרשת מכירת יוסף, מופיעה בפרשתנו פרשת יהודה ותמר. פרשה זו, הקשורה לכמה גופי הלכות, שימשה עבור חז"ל גם כמקור לאיסור השחתת זרע. אמנם האיסור העיקרי שהיה כרוך במעשיו של אונן לא היה דווקא השחתת הזרע כשלעצמה, אלא סירובו לתת זרע לאחיו ולקיים את מצוַת הייבום, אך חז"ל דרשו שגם מיתתו של ער הייתה על רקע של השחתת זרע: "אמר רב נחמן בר יצחק, דכתיב: 'וימת גם אותו' - אף הוא באותו מיתה מת. בשלמא אונן, משום 'לא לו יהיה הזרע', אלא ער - מאי טעמא עבד הכי? כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה" (יבמות לד ע"ב).

מהו היקפו של איסור השחתת זרע? המקרה המובהק שנכלל בגדר האיסור הוא הוצאת זרע שלא במסגרת תשמיש כלל. ביחס לאיסור זה, קובעת המשנה בנידה (יג ע"א): "כל היד המרבה לבדוק, בנשים - משובחת (=בדיקת דם נידות), ובאנשים - תקצץ". הגמרא שם נוקטת בגישה מחמירה ביותר הן מבחינת חומרתו של האיסור, והן מבחינת היקף הגזירות שבאו להרחיק ממנו. השו"ע אף מרחיק לכת ופוסק שאיסור זה חמור יותר מכל העבירות שבתורה (אבה"ע כ"ג, סא).

ברמה שנייה קיים האיסור שעליו עברו ער ואונן - הוצאת זרע לבטלה במסגרת מעשה תשמיש. ביחס לאיסור זה יש לחלק בין שלושה מצבים:

א. "דש מבפנים וזורה מבחוץ" - לדעת רבי אליעזר בגמרא מותר לשמש באופן כזה כדי להימנע מסכנה (יבמות לד ע"א), אך להלכה נפסק שיש בכך איסור גמור של השחתת זרע, שכן זה היה מעשיהם של ער ואונן.

ב. שימוש במוך - הראשונים נחלקו האם מותר לשמש עם מוך המונע את כניסת הזרע לרחם. הגמרא (יבמות יב ע"ב) כותבת שיש שלוש נשים שמותר להם לשמש במוך משום הסכנה שבהריונן. רש"י פירש שרק לנשים המנויות בגמרא יש יש היתר לשמש במוך משום הסכנה, אך לשאר הנשים אסור לעשות זאת משום איסור השחתת זרע. הרשב"א וראשונים אחרים חלקו עליו, ופסקו שאין בעיה של השחתת זרע בתשמיש במוך, ושלוש הנשים המנויות בגמרא מיוחדות בכך שהן חייבות לשמש במוך, כדי שלא יתעברו וייכנסו לסכנה.

ג. תשמיש עם אישה שאינה ראויה ללדת (קטנה, איילונית וכדומה): במקרה זה - אין כלל איסור השחתת זרע, אלא רק בעיה של 'פרו ורבו' לאדם שמחוייב בכך (אמנם, עיין בשו"ע אבה"ע כ"ג, א ובשו"ת הריב"ש סי' ט"ו).

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!