חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



כ' בכסלו תשס"ד (15.12.03)

תפקידו של שליח הציבור

על דרך ההיתול, נוהגים לומר שיש בימינו שני סוגי שליחי ציבור: הראשונים - אלו שאחד מהוריהם ל"ע נפטרו מן העולם, ואלו הם המכונים "תפילות - אבות תקנום"; והשניים - הם אותם הפריירים, העולים להתפלל לפני העמוד אחרי שהציבור מתכנס וכל אחד מנדב את חבירו לעבור לפני התיבה.

האם יש בימינו משמעות מיוחדת לתפילתו של שליח הציבור, או שמא זוהי תקנה שאנו מקיימים מדין "מנהג אבותינו בידינו", אך טעמה כבר חלף?

במסכת ראש-השנה לג ע"ב נחלקו רבן גמליאל וחכמים אודות תפקידו של שליח הציבור:

"כשם ששליח צבור חייב - כך כל יחיד ויחיד חייב. רבן גמליאל אומר: שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן".

הגמרא מבהירה שלדעת רבן גמליאל - כל הציבור מתפלל למרות שהוא יוצא ידי חובה בתפילתו של שליח הציבור, כדי "להסדיר שליח ציבור תפילתו"; ולדעת חכמים - שליח הציבור חוזר על התפילה ומוציא ידי חובה את אלו שאינם בקיאים, למרות שכל אחד ואחד התפלל תפילה לעצמו.

מגמרא זו נראה שבבית מדרשו של רבן גמליאל - הציבור לא התפלל כלל, ושליח הציבור הוציא את כולם ידי חובתם; ואילו בבית הכנסת של רבנן - שליח הציבור היה חוזר על התפילה להוציא את שאינם בקיאים, ובאותו זמן הבקיאים 'לא היו בעניינים' (אולי עשו את שאנחנו עושים בחזרת הש"ץ...).

מכל מקום, מהמשך הסוגיות מוכח שהמחלוקת אינה קוטבית: גם רבנן סברו שיש משמעות לתפילת שליח הציבור, וגם רבן גמליאל הסכים שהיחיד צריך להתפלל (אלא אם הוא נמצא בשדה). מדוע, אם כן, הציגה הגמרא את שיטותיהם כחלוקות זו כל זו?

ניתן להסביר שהשאלה היא היכן הדגש בתפילה. רבן גמליאל שם את הדגש על שליח הציבור, ותפיסתו היא שהתפילה היא עבודת הציבור, מעין קרבנות הציבור יום יום בבית המקדש. חכמים, לעומתו, ראו את מרכזה של התפילה בעבודתו של היחיד - בעמידתו הפרטית לפני ה'.

כפי שציינו, ברור ששני הגורמים קיימים בתפילותינו. שליח הציבור מייצג את הכהן, המקריב את קרבנות הציבור, ועל כתפיו מוטלת אחריות כבדה ביותר לייצג את כלל ישראל. מסיבה זו, מקפידה ההלכה על אופיו, לבושו והתנהגותו של שליח הציבור (עיין בשו"ע או"ח נ"ג, ד-ו ובמשנ"ב), שכן הוא מייצג הוא את עם ישראל לפני אבינו שבשמים.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!