חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



ח' בכסלו תשס"ד (3.12.03)

מתה מחמת מלאכה

התורה בפרשת משפטים קובעת שהשואל חפץ מחברו, והחפץ נהרס מתוך אונס, חייב לשלם לבעל החפץ: "וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת, בעליו אין עמו - שלם ישלם" (שמות כ"ב, יג). ישנו חריג אחד לכלל זה בתוך מקרי האונס, והוא המקרה של מתה מחמת מלאכה - בהמה שמתה מחמת השימוש הטבעי בה, שלשמו היא נשאלה. חריג זה מובא בגמרא בבבא מציעא (צו:), שם קובע רבא שבמתה מחמת מלאכה השואל פטור, שכן הוא לא שאל את הבהמה כדי להעמידה במכלאה מבלי לעבוד בה.

פטור זה הטריד ראשונים ואחרונים, שכן הגמרא לא מסבירה את יסודו - וכי מה בכך שהשואל שאל את הבהמה מתוך כוונה לעבוד בה? שאלה זו הופכת לקשה אף יותר לאור הסברו של הרשב"א (בבא מציעא לו: ד"ה מאי) בדבר חיובו של שואל באונסין. הרשב"א מסביר שבניגוד למצב בכל התורה כולה, שאדם פטור במקרי אונס, בשואל לא שייך פטור זה, שכן התורה הגדירה את המצב של שאלה כמצב של קניין בחפץ, המלווה בחובת השבה כלפי הבעלים, וכאשר החפץ נשבר - החפץ של השואל הוא שנשבר, ואין בכך ולא כלום עם חובת ההשבה המוטלת עליו. לאור זה מתחדדת השאלה: אם החפץ של השואל הוא שנשבר, מדוע שהמקרה של מתה מחמת מלאכה יהווה חריג?

כאמור, פטור זה הטריד רבים. במסגרת זו נראה שלושה מהכיוונים שהוצעו:

1. הרמב"ן בסוגיה (ד"ה והא) טוען שאמנם יש בסיס לחייב את השואל, אלא שלבעלי החפץ אין זכות תביעה במצב שכזה, כיוון שהם אחראים לנזק שאירע להם. אם הם השאילו חפץ או בהמה לשימוש מסוים, ומתוך אותו שימוש אירע לחפץ או לבהמה נזק - כנראה שהם לא בדקו כראוי את החפץ לפני שהשאילוהו לאותה מטרה. אדם שלא דואג לעצמו - אינו רשאי לבוא בתביעות לאחרים. הוא שהזיק לעצמו.

2. הרשב"א (הובא בשטמ"ק, ד"ה נראה) מסביר שכשם שאין חיוב לשלם על שחיקה מסוימת בערך החפץ שנובעת משימוש נורמלי בו, שכן הבעלים מוחל על כך בכך שהוא משאילו לאותה מטרה, כך גם אין חיוב לשלם על שחיקה מוחלטת, כגון מות הבהמה או שבירת החפץ. מה לי מתה מקצתה, מה לי מתה כולה.

3. המחנה אפרים (הלכות שאלה ופקדון, סי' ד') מחדש שבמצב שהבהמה מתה מחמת מלאכה - בטלה השאלתה למפרע. השואל שאל את החפץ כדי להשתמש בו כראוי, וכעת התברר שהחפץ לא היה ראוי למלאכתו, ועל כן הייתה זו שאלה בטעות, ובתור שכזו היא פוקעת למפרע.

*   *   *
מספר המבקרים עד כה באתר "יום יום":

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!