חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



חיוב בדיני שמיים

מרבית הדיונים בדיני ממונות עוסקים בשאלה האם אדם חייב לשלם במקרה מסויים. ישנם מספר מקרים יוצאי דופן, שבהם יש מצב ביניים: האדם פטור בדיני אדם, אך חייב בדיני שמיים. כך, למשל, מביאה הגמרא בבבא קמא (נה ע"ב) שורת מקרי נזק שבהם יש פטור של גרמא, וקובעת שהעושה אותם חייב בדיני שמיים; הגמרא בגיטין (נג ע"א) מחייבת בדיני שמים במקרה של היזק שאינו ניכר; ובפעם שעברה ראינו את דברי רש"י בבבא מציעא, שמחייב בדיני שמיים במקרה של "קים ליה בדרבה מיניה".

טיבו של מצב ביניים זה אינו ברור לחלוטין: האם האדם פטור מצד הדין, אלא שמוטלת עליו חובה מוסרית לשלם; או שמא מדובר בחוב משפטי, אך מסיבות שונות אין לבית הדין היכולת לכוף את פרעונו?

שאלה זו באה לידי ביטוי במספר הקשרים:

1. המאירי בבבא קמא מדגיש שמדובר בחיוב של ממש, ואף מביא לכך השלכה משמעותית בדיני אדם: "כתבו גדולי הדורות, שכל שנאמר עליו חייב בדיני שמיים - פסול הוא לעדות עד שישיב. והדברים נראין, שמאחר שהוא חייב להשיב - תורת גזלה חלה עליו עד שישיב".

2. המהרש"ל ב"ים של שלמה" מביא דעה הטוענת שאף שבית דין לא יכול לכפות עליו לשלם - מן הראוי להפעיל עליו לחץ בדברים. המהרש"ל עצמו דוחה דעה זו, ומתפלמס עמה.

3. המהרש"ל (שם) נותן תשובה לשאלתנו בעזרת נפקא-מינה משמעותית נוספת - האם האדם שהכסף מגיע לו רשאי לתפוס אותו בכוחות עצמו? כפי שראינו בפעם הקודמת, לדברי רש"י בנוגע לדין "קים ליה בדרבה מיניה" הדבר אפשרי. המהרש"ל טוען שאף רש"י יודה שדין זה אינו נכון במקרה של גרמא, שכן ישנו הבדל משמעותי בין המקרים. ב"קים ליה בדרבה מיניה", על פי הבנת רש"י, באופן בסיסי יש חיוב ממוני, אלא שהתורה מונעת מבית דין לאוכפו. במצב שכזה - החיוב בדיני שמים הוא ביטוי של חוב משפטי קיים, ועל כן בעל החוב יכול לממשו בעצמו. במקרה של גרמא, אין כלל תשתית לחיוב בדיני אדם, שכן הנזק עקיף מדי, ואין כאן מחייב כלל. לכן, החיוב בדיני שמיים אינו ביטוי לחוב משפטי קיים, אלא לחוב מוסרי החורג מהכללים המשפטיים. חוב מוסרי שכזה הוא דבר שבין האדם לקונו, והצד השני - שלו, כביכול, 'מגיע' הסכום - אינו רשאי לתופסו בכוח.

*   *   *

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".< /b>

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!