חתום על מנוי קבוע! ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים



אופייה הכפול של מצות המילה

ברית המילה נחשבת לאחד מהסממנים הבולטים ביותר של הקיום היהודי. בפרשתינו, כורת הקב"ה ברית זו דווקא עם אברהם. חז"ל שיוו לעובדה זו גם משמעות הלכתית: מכאן למדים שדווקא האב הוא שמצווה למול את בנו, ואילו האם מופקעת מחיוב זה (קידושין כט.). אלא שהצורך בלימוד שכזה עורר קושי בקרב הראשונים: נשים מופקעות ממצוות המילה גם ללא לימוד מיוחד, מעצם היותה מצוות עשה שהזמן גרמא. תירוצים רבים נאמרו כמענה לקושיא זו, ואנו נתמקד בתירוצם של התוס' (שם, ד"ה אותו).

הסיבה שמילה אמורה להיחשב כמצוה שהזמן גרמא היא כפולה: ראשית, החיוב במצוה חל מהיום השמיני ואילך; ובנוסף לכך, מצוות המילה מוגבלת ליום בלבד, ואסור לבצעה בלילה.

ביחס לנקודה הראשונה, מתרצים התוס' שהעובדה שיש למול רק מהיום השמיני איננה קובעת את מועד החיוב אלא את הזמן שממנו והלאה המצווה נחשבת ברת ביצוע. אין כאן צמצום לזמן מסויים, אלא קביעת נקודת פתיחה בלבד; היום השמיני הוא הזמן שממנו והלאה למצוה יש משמעות. את הבעיה השניה - הגבלת זמן המילה ליום בלבד - פותרים התוס' על סמך הדעה שלאחר היום השמיני ניתן למול גם בלילה, ולא רק ביום.

כיצד יש להבין דעה זו, שלפיה מילה בזמנה מתקיימת רק ביום, ואילו מילה שלא בזמנה יכולה להיערך גם בלילה? מהי הסיבה להבחין בין היום השמיני לבין שאר הימים?

כדי להבין זאת יש לעמוד על טעם הדין שמגביל את המילה ליום דווקא. נראה שדין זה מבטא את היותה של המילה קרבן זוטא. כשם שבהמה ניתרת בהקרבה רק ביום השמיני, וכן ניתן להקריבה ביום דווקא ולא בלילה, גם במילה נקבעו גדרים דומים: מהיום השמיני, ודווקא ביום. כך רומזת לנו ההלכה על כך שמצוות המילה היא בגדר קרבן שמקריב האדם לקב"ה.

הדעה שלפיה ההגבלה ליום מתבטלת לאחר היום השמיני, רומזת כנראה שיסוד הקרבן איננו המרכיב היחיד של מצות המילה. יסוד זה אמנם בא לידי ביטוי במעשה המילה עצמו, המתבצע ביום השמיני, אך מילה המתבצעת לאחר היום השמיני איננה ממוקדת במעשה המילה הדומה לקרבן, אלא בתוצאתו של מעשה זה: קיומו של האדם כאדם מהול. מציאות זו - של אדם מהול - אינה מבטאת את יסוד הקרבן דווקא, אלא מרכיב חשוב אחר הגלום במצוה זו: הצטרפותו של האדם לכלל ישראל, ונקודת זינוק לחיים שתוכנם הוא תהליך מתמיד של תיקון ועבודה רוחנית.

*   *   *

בימים אלו ממש, חונך בית המדרש הוירטואלי אתר חדש - "יום יום".< /b>

במקומות רבים, חז"ל הרבו לשבח את מי שמקדיש עיתות קבועים לעיסוק בתורה. המקור הידוע ביותר לדרישה זו נאמר על ידינו מדי בוקר, בסיום תפילת שחרית, כאשר אנו מזכירים כי "כל השונה הלכות בכל יום - יש לו חלק לעולם הבא". הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א) דורשת את הפסוק "ברוך ה' יום יום" - "וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?! אלא, כל יום ויום - תן לו מעין ברכותיו". בעקבות הגמרא, נסייע השנה לכל אחד לקבל לביתו מדי יום ברכה מיוחדת, מעין הברכה הראויה לאותו היום.

באתר "יום יום", שנחנך בימים אלו, יופיע מדי יום דבר תורה המתאים לאותו היום. דברי התורה יהיו על בסיס שבועי, ובכל יום מימות השבוע יופיע דבר תורה על נושא מסויים, שייכתב על ידי חלק מהאברכים בישיבת "הר עציון". כל אחד המתחבר לרשת האינטרנט בתכיפות גבוהה יוכל להפוך את אתר "יום יום" לאתר הבית שלו, וכך לראות מדי יום, מייד כאשר הוא מתחבר לרשת הוירטואלית, את דבר התורה המיוחד לאותו היום.

  • בימי ראשון יתפרסם באתר עיון קצר, באחד מהנושאים של חלק "אורח חיים". העיון הקצר ייכתב על ידי ר' שמואל שמעוני.
  • בימי שני, יופיע באתר דבר תורה שייכתב על ידי ר' אוהד זימרן בנושא התפילה.
  • בימי שלישי נפרסם דבר תורה בנושא הלכתי מפרשת השבוע, שייכתב על ידי ר' יצחק בן-דוד.
  • בימי רביעי יופיע דבר תורה עיוני קצר, שייכתב אף הוא על ידי ר' שמואל שמעוני, על אחד מהנושאים הנידונים בסדר נשים או נזיקין.
  • בימי חמישי יפרסם ר' דניאל סרי-לוי דבר תורה שידון באחד מפירושי החסידות על פרשת השבוע.
  • בימי שישי יפרסם ר' עודד מיטלמן דבר תורה שיעסוק באחד מהמדרשים על פרשת השבוע.

הצטרפו גם אתם למהפכת לימוד התורה באינטרנט!
היפכו את "יום יום" לאתר הבית שלכם!

"אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותיי יום יום"

לחץ כאן, והפוך דף זה לדף הפתיחה הקבוע שלך!