שיחות ראשי הישיבה
נושאים שונים

אקטואליה ישראל והעמים מדינת ישראל ישיבות ההסדר השואה

עבודת ה' לימוד תורה חינוך

אקטואליה
"כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרעם לא הושיעה למו"	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מדוע פתחה התורה דווקא במעשה בראשית? התשובות השונות שנותנים לשאלה זו רש"י ורמב"ן יכולות ללמד אותנו על היחס הראוי למאורעות תש"ס ('אינתיפאדת אל-אקצא'). האם הן מהוות סכנה מהותית לקיום המדינה? האם יש משמעות לתפילה גם בימינו, כאשר יש לנו מדינה וצבא חזק? כיצד עלינו לתקן את דרכינו?
בין יצחק לישמעאל	הרב יהודה עמיטל שליט"א	לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו.
על אחריות אישית וקולקטיבית	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו על האחריות הקולקטיבית, אך אחריות זו אינה מחליפה את אחריותו האישית של הפושע. עם זאת, כאשר מתרחש פשע (כדוגמת רצח רבין ז"ל), כל המעגלים הסובבים את הפושע צריכים לבחון את דרכם: במה פשעו? האם הפשע אירע בגלל החינוך או למרות החינוך שהפושע קיבל? האם אפשר לשלהב את בני הנוער לערכים הראויים בלי לערער את איזונם המוסרי?
"קולי אל ה' אזעק, קולי אל ה' אתחנן"	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	ימים גורליים, שבהם עומדים להתקבל הכרעות מדיניות קשות, צריכים להשפיע על תפילותינו האישיות. עלינו להוסיף פרקי תהילים המתאימים להרגשתנו ותואמים את המציאות שאנו שואפים אליה.
בין חיי פיצול לחיי אחדות	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	כיצד אירועי מאורעות תש"ס ('אינתיפאדת אל-אקצא') משפיעים על השקפת העולם שלנו? עלינו לאמץ 'חיים כפולים': מחד - לשדר מסר של המשכיות ונורמליות, ומאידך - להישאר רגישים לצער הציבור, שהרי מוקד התשובה הוא בצעקה אל ה' בעקבות צרות. כך אולי נגיע ל'חיי אחדות', המשלבים בין עבודת ה' היומיומית לבין השותפות הרגשית בגורל העם. כפילות זו מקבילה להפרש בין שני צווי "פרו ורבו", שהופנו לאדם הראשון ולנח.
ערכם של חיי אדם	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מהו יחסנו לנסיגה מלבנון? כמו בתקופת מלחמת לבנון, עלינו לדעת שפיקוח נפש גובר על ערך הכבוד הלאומי.
בואו של שרנסקי לישראל	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	סיפורו של נתן שרנסקי הסעיר את המדינה, בשל מסירות הנפש האישית שהפגין ובשל אמונתו האירות הנפש הגדולה לאמונה שליוותה האיתנה בעם ישראל, בארץ ישראל ובתורת ישראל. אמנם, יש להצטער על כך שהמלחמה למענו איפיינה רק את הציבור הדתי-לאומי, ולא את כלל הציבור בארץ.
"והאכלתיך נחלת יעקב אביך"	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	י"ז בתמוז, יום פריצת חומות ירושלים, עולה לתודעתנו במיוחד כאשר מנהלים משא ומתן מדיני לויתור על חלקים מארץ ישראל, ואפילו על ירושלים. ויתור כזה מעורר טרגדיה כפולה - לאומית ואישית, ודורש מאיתנו לשמור על האידיאל של שלמות הארץ גם אם נאלץ לוותר על חלקים ממנה. דווקא ביום של תענית, שומה עלינו להתחזק בתפילה לקב"ה.
הפרספקטיבה ההיסטורית	הרב יהודה עמיטל שליט"א	שיחה על המצב הביטחוני על רקע מלחמת עמלק, ובראיית ההיסטוריה בפרספקטיבה מסויימת.
כי לא בחרבם ירשו ארץ	הרב יהודה עמיטל שליט"א	על הראייה ההיסטורית בעקבות האירועים הביטחוניים.
ישראל והעמים
היחס לגוי בתפיסה היהודית	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	בניגוד לגישה הרווחת של זלזול בגוי, היהדות מתייחס לנכרים כאל בני אדם ואף כאל חברים בקהילת המצוּוים. אף הגויים שייכים בקרבנות, בתפילה ובמידה מסויימת - אף בתורה. הגוי אף הוא עובד ה', ואף הוא מצווה בדינים שבין אדם לחבירו בכלל ובגמילות חסדים בפרט. עם זאת, כמובן שיש להבחין בין ההתייחסות לגוי כאדם לבין ההתייחסות אליו כעובד עבודה זרה וכאויב.
מדינת ישראל
האתגרים החברתיים העומדים לפני מדינת ישראל - ח"א	הרב יהודה עמיטל שליט"א	אחת מהבעיות העומדות בפני תיקונה של החברה בישראל היא תופעת החופש ממחוייבות, הבאה לידי ביטוי במגוון תחומים.
האתגרים החברתיים העומדים לפני מדינת ישראל - ח"ב	הרב יהודה עמיטל שליט"א	תופעות בעייתיות העומדות בפני תיקונה של החברה הישראלית הן השפעת התקשורת על רדידות המחשבה של האדם והמיסטיציזם.
ישיבות ההסדר
ישיבות ההסדר	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מה היה הרעיון שעמד ביסוד הקמתן של ישיבות ההסדר? האמנם אדם שמתגייס בצעירותו לצבא אינו יכול ללמוד תורה? ישיבות ההסדר נוסדו כדי לטפל אליטה של תלמידי חכמים בציבור הציוני-דתי.
השואה
"לולי תורתך שעשֻעי אז אבדתי בעניי" - על יחסנו לשואה	הרב יהודה עמיטל שליט"א	אנו מדחיקים את השואה. הדחקה זו נעשית באמצעות שימוש בביטויי-שואה בהקשרים אחרים, ובאמצעות ניסיון לתת פשר והסברים תיאולוגיים לשואה. בציבור הציוני-דתי, הטוענים שתהליך הגאולה לא ידע נסיגות, או ההופכים את השואה לפרק בתהליך גאולת העם והארץ - מדחיקים את השואה. אחרי השואה, עבודת ה' אינה יכולה עוד להתבסס על הכרת הטוב, אלא רק על הדבקות בקב"ה למרות הספקות והתהיות.
עבודת ה'
דברים שבחובה וחובות שבהכרה	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מעבר לשולחן-ערוך ולהלכה, יש מחוייבויות שאמורות לנבוע מהכרתו הפנימית של האדם. יש צורך לחנך לכך שאנשים ילמדו תורה ויתנהגו בצדקה ובחסד מתוך הכרה פנימית. תפקידנו הוא לקדש את השם, והדרך לעשות זאת היא להעלות ולצרף את המדינה היהודית, שתהיה אור לגויים.
הלכה ופוליטיקה בזמן הזה	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מה היחס הראוי בין ההלכה לבין הפוליטיקה? מחד - להלכה יש עמדה ברורה בשני ענפי הפוליטיקה: בצורת השלטון הרצויה ("הלכות מדינה") ובאופן ההתנהגות של אותו שלטון. יש להלכה עמדה ברורה בשאלה הערכית, של קביעת סדר העדיפויות הלאומי, גם אם הוא נחשב מבחינה הלכתית ל"דבר רשות". כיום, חובה עלינו להדגיש דווקא את הערכים המלכדים את החברה הישראלית.
מחוייבות - ערך ומסגרת	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	המחוייבות לעבודת השם היא ערך מחד ומסגרת מאידך. מחוייבותו של האדם היא כפולה: לעצמו מחד, ולחברה כולה מאידך. ישנם מעשים שונים שניתן לעשות כדי לחזק את תחושת המחוייבות, בפרט בשנות הלימוד בישיבה.
דרכנו בעבודת ה'	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	בחינת עבודת ה' עוברת בשלושה רבדים: העבודה על בניין האישיות, רתימת כוחות האישיות לעבודת ה', ושאלת המוטיבציה - היות עבודת ה' במרכז הווייתנו. לאדם המודרני יש בעיה לחוש קשר חי עם בוראו בכלל, ולחוש "שברון לב" ולהוסיף דבר בתפילתו בפרט. אין ספק שעבודת ה' כוללת לימוד תורה, תפילה ובנייה רוחנית - חובות הלבבות.
על תורת חיים וחיי תורה	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מהו היחס בין התורה לבין החיים? יש הטוענים שהלימודים בישיבה אמורים להכין את התלמיד לחיים שאחריהם. למעשה, תפיסה כזו מצביעה על חוסר הבנה של הזהות בין התורה לבין החיים; של חשיבות לימוד התורה כשלעצמו. התורה היא "תורת חיים": היא נובעת מהקב"ה, מקור החיים, היא נותנת חיים ומובילה אליהם, היא מתאפיינת בחיוּת ובחיוניות, היא מקדשת את החיים בניגוד למוות, ובמידה מסויימת - היא אף מתחשבת בצורכי החיים הגשמיים. "חיים של תורה" הם חיים המושתתים על ערכי ההלכה, שמערכת הערכים של התורה עומדת במרכזם.
אני - תפילה	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מהי התפילה? האם ניתן לפנות אל הקב"ה בבקשותינו הקטנות? התפילה מהווה את הקשר בין האדם לבוראו, את ההקשבה התמידית, את ההכרח הטבוע בעולם.
התפילה במשנת הגרי"ד סולוביצ'יק	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	בניגוד לרוב הרבנים משושלת בריסק, הגרי"ד עסק רבות בנושא התפילה. המאמר סוקר את עיקרי הדברים שנאמרו על ידי הגרי"ד בנושא התפילה.
לימוד תורה
הרעב לדבר ה'	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מה עושה אדם המגלה שלימוד התורה שלו רדוד? ייתכן שהפגם בלימוד התורה מעיד על אישיות שטחית, ייתכן שהוא נובע מעצלנות וייתכן שהוא נובע מחוסר הכרה במרכזיותו של לימוד התורה.
תלמוד תורה היום	הרב יהודה עמיטל שליט"א	חשיבות לימוד התורה - העיסוק בהוויות אביי ורבא - כעבודת ה' הנעשית על ידי מוחו של האדם.
חינוך
על הדור שאינו יודע לשאול	הרב יהודה עמיטל שליט"א	דורנו הוא דור שאינו יודע לשאול. עובדה זו מושכת אותו לכל מיני כיוונים, אשר אינם בהכרח שליליים.
על אחריות אישית וקולקטיבית	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו על האחריות הקולקטיבית, אך אחריות זו אינה מחליפה את אחריותו האישית של הפושע. עם זאת, כאשר מתרחש פשע (כדוגמת רצח רבין ז"ל), כל המעגלים הסובבים את הפושע צריכים לבחון את דרכם: במה פשעו? האם הפשע אירע בגלל החינוך או למרות החינוך שהפושע קיבל? האם אפשר לשלהב את בני הנוער לערכים הראויים בלי לערער את איזונם המוסרי?
"אמור ואמרת"	הרב יהודה עמיטל שליט"א	בחינוך עלינו לשאוף לשתי אמירות מקבילות: אמירה ראשונה הפותחת את הלב וגורמת לו לרצות לשמוע, ואמירה השניה המכניסה אליו תוכן.
בין מחוייבות להתחברות	הרב יהודה עמיטל שליט"א	חלק מהנוער הדתי-לאומי אימץ לעצמו לאחרונה מגמה של 'התחברות'. מגמה זו מבטאת חיפוש אחרי עבודת השם רלוונטית, היא תגובה לעדריות, ליובש, לחוסר הרוחניות ולהתחרדות החיצונית של חלק מהציבור הציוני-דתי. מאידך, עזיבת פן המחוייבות שבעבודת השם היא סכנה חמורה ביותר. במקום ההתחברות, יש להציע את ערך הנאמנות: האמון בקב"ה והנאמנות - המחוייבות - לתורתו. על ערך הנאמנות ניתן ללמוד מסיפור חולדה ובור.