שיחות ראשי הישיבה
המועדים

פסח
יום העצמאות
ל"ג בעומר
יום ירושלים
שבועות
י"ז בתמוז
תשעה באב
ראש השנה
יום הכיפורים
סוכות
שמיני עצרת
שמחת תורה
חנוכה
ט"ו בשבט
פרשת שקלים
פרשת פרה
פרשת זכור
פורים
פרשת החודש
שבת הגדול

פסח
בין פסח לשבועות	הרב מנחם ליבטאג	מדוע לא נכתב תאריך בתורה לחג השבועות? נראה, שאין תאריך למתן התורה כי האדם צריך להרגיש את קבלת התורה בכל יום.
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מהו ההבדל בין שאלותיהם של ארבעת הבנים ובין התשובות שהם מקבלים? החכם שואל מתוך מסגרת ההלכה, הרשע יוצא מחוץ למסגרת זו, וקיים גם הבדל בין היחס לארץ ישראל בשאלות הבנים. המסר העולה מפרשייה זו הוא הצורך בהפרדה בין תשובות לבנים שונים ובתקופות שונות (אין תשובה אחת המתאימה לכולם), והידיעה שיש להכין מראש תשובות לבעיות הדור.
יום העצמאות
שלטון הצדק והאמת	הרב יהודה עמיטל שליט"א	ייחודו של השלטון היהודי צריך להתבטא בשלטון של צדק ואמת. האם זהו השלטון שלנו?
שלטון הצדק והאמת	הרב יהודה עמיטל שליט"א	הרמב"ם כותב שהכהן הגדול היה מתפלל ביום הכיפורים על התמדת המלוכה בישראל, ועל שלטון האמת והצדק. למדינה היהודית יש שתי משמעויות: ישועת ישראל והבטחת בטחונו, ושלטון של אמת וצדק. בחמישים השנים הראשונות של המדינה יישמנו את העצמאות המדינית, וכעת עלינו לדאוג לכך ששלטוננו יהיה שלטון של אמת וצדק - בפרט בתחומים החברתיים. ה"משך חכמה" כתב שציבור נשפט בראש ובראשונה על המצוות החברתיות-מוסריות, ולא על המצוות שבין אדם למקום.
מקלט מדיני והגשמת חזון	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מאז ימי אברהם, דרך הרצל ועד היום, היחס לארץ ישראל צריך להיות כפול: כאל נחלת ה' בחזון הנבואי, וכאל מקלט שניתן לברוח אליו.
שובנו א-להי ישענו - שיחה ליום העצמאות	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מאז הקמת המדינה אנו עדים למציאות מורכבת: מצד אחד ישנה התקדמות עצומה, אך מצד שני - הרבה שכול וכאב. על משמעותה של מדינת ישראל, ועל האנטישמיות בעולם הגורמת לחיזוק הזהות היהודית.
יום ירושלים
פסח, שבועות ויום ירושלים	הרב מנחם ליבטאג	מדוע אין תאריך למעמד הר סיני, ואין גם אף מצווה המזכירה את מעמד הר סיני?
ירושלים	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	על ההיבטים המיוחדים באופייה של ירושלים.
יפה נוף משוש כל הארץ	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	ירושלים היא מצד אחד תשתית לעולם - הקיום הבסיסי של העולם נוצר ממנה, ומצד שני נובעים ממנה כל היופי וההדר של העולם.
יום חפציבה	הרב יהודה עמיטל שליט"א	יום ירושלים היה צריך להיקרא יום חפציבה, שכן שחרור ירושלים מבטא את חפץ הקב"ה בישראל. ניסי מלחמת ששת-הימים הדגישו את התכנון הא-לקי ואת ההשגחה (הגלויה והנסתרת) על עם ישראל. עוד יש לציין, שלא שוחררה ירושלים אלא בזכות אחדות האומה.
דרישת ציון וירושלים	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	הנביא ירמיהו מנבא על גאולת ירושלים, אך מציין ש"דורש אין לה". דרישת ירושלים בימינו מורכבת משלושה פנים: חיפוש וחיזור פיסיים, שמירת זיקה נפשית ותביעה בלתי פוסקת לבניינה. עלינו לדרוש את בניין ירושלים מאומות העולם, אך גם מהקב"ה.
יפה נוף משוש כל הארץ - שיחה ליום ירושלים	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	הקשר בין ירושלים לבין ארץ ישראל הוא דו-סיטרי: קדושתה של ירושלים נובעת מקדושתה של הארץ, ובד בבד גם משפיעה על קדושתה. זיקה כפולה זו משקפת תודעה כפולה באשר ליחס שבין ירושלים לבין ארץ ישראל.
שבועות
זכירת מעמד הר סיני	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מדוע דווקא הענווה היא תנאי לקבלת התורה?
מתן תורה וחג הקציר	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מתן תורה מקביל לחג הקציר: עם ישראל קיבל 'יבול' רציני ביותר, אך יש לו עוד הרבה עבודה לעשות עם יבול זה.
נמשלה התורה לאש ולמים - שיחה לחג השבועות	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	התורה נמשלה לאש ונמשלה למים. המים מסמלים את הקמאיות של התורה, ואילו האש מסמלת את הפן היצירתי שבה. יחד עם זאת, כשם שהאש והמים הם בעלי פוטנציאל חיובי ושלילי כאחד, והשימוש בהם קובע את אופיים, כך גם התורה היא סם חיים ויכולה להפוך לסם המוות.
שבועות באספקלריה של חטא העגל	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מדוע לא מציינת התורה את העובדה ששבועות הוא חג מתן התורה? לחטא העגל היו השלכות רבות על קבלת התורה: שבירת הלוחות, ליווי המלאך במקום הקב"ה והצורך בקבלה מחודשת של התורה. לאחר שמתן התורה הוביל לחטא העגל, חג השבועות הוא יום של תשובה על חטא זה.
י"ז בתמוז
תמידים כסדרם	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	המשנה בתענית מונה חמישה דברים שאירעו לישראל בי"ז בתמוז, וביטול התמיד נראה כקל שביניהם. למעשה, היהדות מדגישה את החובות המוטלות על האדם באופן קבוע, ולא רק את המוספים החריגים: "התמידים קודמים למוספים". קרבן התמיד הוא חובה יומית, אך גם חלק מהמערך הקבוע ומסגרת העבודה של המקדש. מושג התמיד מתבטא בחיי הישיבה בשלושה תחומים: באהבת התורה, בתפילות ובשבת בישיבה.
"והאכלתיך נחלת יעקב אביך"	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	י"ז בתמוז, יום פריצת חומות ירושלים, עולה לתודעתנו במיוחד כאשר מנהלים משא ומתן מדיני לויתור על חלקים מארץ ישראל, ואפילו על ירושלים. ויתור כזה מעורר טרגדיה כפולה - לאומית ואישית, ודורש מאיתנו לשמור על האידיאל של שלמות הארץ גם אם נאלץ לוותר על חלקים ממנה. דווקא ביום של תענית, שומה עלינו להתחזק בתפילה לקב"ה.
חודש אלול
סדר הסליחות	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מחברי הסליחות סידרו את הסליחות כשם שסידרו אותם כדי לגרום לאדם להרגיש את הנוכחות האלוקית, וכדי להדגיש את חשיבות ההידמות לקב"ה.
ראש השנה
קול השופר ושעבוד הלב	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מהו המסר העמוק הגלום באיסור לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת? המסר קשור לכך שהאדם צריך לשעבד את לבו לשמיים בזמן התקיעה, ולא לחשוב שהשופר הוא אמצעי מאגי כלשהו.
כי טובים דודיך מיין - שיחה לראש השנה	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מהיכן שאבו חז"ל את הכח לאסור על תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת? האם הפיכת מידת הדין למידת רחמים אינה צורך חשוב דיו? כיצד פועלות תקנות חז"ל בעולם?
בין יצחק לישמעאל	הרב יהודה עמיטל שליט"א	לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו.
אם כבנים אם כעבדים	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	על ההבדל המהותי שבין עמידה בדין כבנים לבין עמידה בדין כעבדים.
שבת שובה
שובה ישראל עד ה' א-לוהיך	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מהו מעמדו של החוטא האומר 'אחטא ואשוב'? על הקשיים בחזרה בתשובה, על רקע הברייתא המספרת את ספורו של ר' אלעזר בן דורדיא.
יום הכיפורים
כפרת שעיר המשתלח ויום הכיפורים	הרב יואל בן-נון	ייחודיותו של יום הכיפורים נובעת ממידת הרחמים, שבה מנהיג הקב"ה את עולמו ביום הקדוש.
שתי עצות ליום הכיפורים	הרב יהודה עמיטל שליט"א	על חשיבות הוויתור, ועל ההקפדה על חילול השם.
סוכות
הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת	הרב יהודה עמיטל שליט"א	מדוע נבחרה דווקא הסוכה להיות משל לבית דוד ולעם ישראל? בניגוד לבית, גם אם היא הסוכה נופלת - ניתן להקימה מחדש.
שמחת תורה
מורשה קהילת יעקב - שיחה לשמחת תורה	הרב יהודה עמיטל שליט"א	המשמעות העמוקה של שמחת תורה היא ששמחה זו מיועדת לכל קהילת יעקב - לכל יהודי ויהודי.
חנוכה
חנוכת אהרן	הרב יהודה עמיטל שליט"א	ההקפדה על הפרטים היא המקדמת את היצירתיות, ולא להיפך.
לימוד התורה	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	כיצד יש ללמוד תורה? מה הבעיה בחוסר דבקות בתורה?
פגיעתן של היוונים	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	אחד מעקרונות התרבות היוונית הוא הצורך להצדיק את הכל באמצעות שכל. לימוד התורה שלנו אינו צריך להיות מושפע מרוח זו.
יהדות ויוונות	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	ישנם מספר הבדלים בין היהדות ליוונות, אך נראה שההבדל המרכזי טמון במרכז: התרבות היוונית מעמידה את האדם במרכז, ואילו ביהדות - לאדם שמור תפקיד חשוב, אך במרכז נמצא האלוקים.
מנורה וקטורת	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	התורה משלבת בין הדלקת המנורה לבין הקטרת הקטורת. שילוב האור הבהיר והברור עם המסתורין המעורפל של הקטורת; המאמץ האינטלקטואלי והשכלתני עם המודעות לפן המיסטי והמסתורי - זהו המאפיין של התורה.
שמרנות וחידוש בנס חנוכה	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	נס חנוכה לא רק החזיר את עם ישראל למצבו שלפני השעבוד, אלא גם קידם אותו לפיתוחה של התורה שבעל פה ולשלטון מוחלט בארצו.
הטבת הנרות	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	חנוכה הוא הזמן שבו היטיבו לראשונה את נרות מנורת המקדש. ההטבה מתאפיינת בשתיים: מטרתה היא שיפור איכות ההדלקה והידורה, והיא פעולה מאומצת וחסרת זוהר. גם בעבודת ה' ובלימוד התורה, עלינו להשקיע ולעמול במישורים האיכותי והכמותי.
משמעות נס פך השמן	הרב יוסף צבי רימון	נס פך השמן הוא ההוכחה לכך שהשכינה שורה בעם ישראל. לכן, הוא מהווה הוכחה לצדקת המכבים במאבקם עם המתייוונים.
עשרה בטבת
מטרות הצום	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	מהן מטרות הצום בכלל, וצום עשרה בטבת בפרט?
צום עשרה בטבת	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	המסר של עשרה בטבת הוא שצריך לשים לב לניצני הפורענות, ולהיזהר מהם עוד לפני שהם יוצאים לפועל.
פרשת פרה
לא בשמים היא	הרב יהודה עמיטל שליט"א	אפילו במצוות השמעיות, כמצוַת פרה אדומה, ההכרעה נתונה לבני האדם באמצעות שכלם.
פרשת פרה אדומה	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	האם למצוות יש טעם? מה אנו יכולים להשיב לאנשים שאינם מאמינים?
פרטי המצוות וטעמיהן	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	חשוב לתת טעמים למצוות, אבל צריך להיזהר שלא להגזים בכך, כדי שיהיה ברור שאנו מקיימים את המצוות בגלל ציוויו של ה'.
פורים
דמותו של מרדכי	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	על דמותו רבת הפנים של מרדכי, ועל החלטתו 'לסגור את הספר' ולהגן על עם ישראל בתור המשנה למלך.
אסתר כמודל לחיינו	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	משימת חייו של האדם היא להרחיב את אופקיו ולבנות את אישיותו בצורה מלאה, כדי לעבוד את ה' ולהיות אדם ירא שמיים.
"מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?"	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	הגמרא מביאה מחלוקת, האם אנשי שושן נתחייבו כליה כיוון ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע" או כיוון ש"השתחוו לצלם". מהו החטא הגדול בהנאה מסעודתו של אחשוורוש? האם בזלזול בדיני הכשרות, או בהיטמעות באוכלוסייה המקומית ובשכחת הייחוד היהודי? התרבות של שושן היא תרבות של צריכה, הדוגלת בזלילה ומתנגדת לעזרה לזולת ולעבודה פרודוקטיבית. תיקון חטאם של אנשי שושן נעשה בצום - תענית אסתר - ובקידוש החול, בסעודת הפורים.
אסתר - אז והיום	הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א	אסתר מצטיירת במגילה כנערה פסיבית, ההופכת באחת לאקטיבית ולפעילה לנוכח צרת עמה. כל אחד מאיתנו עומד לנוכח שאלתו של מרדכי: מה אני יכול לעשות למען עם ישראל.

שיחות ראשי הישיבה המועדים

שיחות ראשי הישיבה
המועדים