חתום על מנוי קבוע! יום יום - דבר תורה יומי ארכיון השיעורים The English Virtual Beit Midrash כתוב לנו דף קשר - עלון ישיבת הר עציון ספריית השיעורים המוקלטים של ישיבת הר עציון אתר ישיבת הר עציון אתר מכללת הרצוג להכשרת מורים


שיעורים בפרשת השבוע
ספר דברים



פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי-תצא
פרשת כי-תבוא
פרשת ניצבים
פרשיות ניצבים-וילך
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת-הברכה


פרשת דברים

משה: מוכיח ולא היסטוריון משה צדוק עיון בדברי הפרידה של משה מהעם מראה שמשה לא עסק בסיפור ההיסטוריה של עם ישראל, אלא העביר להם עקרונות חינוכיים ערב כניסתם לארץ המובטחת.
מינוי שופטים ושליחת מרגלים - פער היסטורי ופער מגמתי הרב יונתן גרוסמן ישנם מספר הבדלים בין תיאורי אירועים בספר דברים לבין תיאורם בזמן התרחשותם בשאר החומשים. מאמר זה עוסק בשני אירועים: עצת יתרו בעניין השופטים וחטא המרגלים. ההבדלים שבין תיאורי האירועים מהווים אב-טיפוס לשני סוגים של פערים: פער היסטורי ופער מגמתי.
על חילופי לשון רבים ויחיד בספר דברים הרב יואל בן-נון אחת התופעות הקיימות בספר דברים (במידה רבה יותר מאשר בשאר החומשים) היא מעבר בין לשון יחיד ללשון רבים באותו דיבור, ואפילו באותו פסוק עצמו. מהי המשמעות של מעבר זה? ומהי משמעות הופעתו דווקא בספר דברים?
משנה תורה הרב מנחם ליבטאג מקובל לחשוב שספר דברים, המכונה 'משנה תורה', הוא בעצם חזרה על שאר החומשים. מעיון בכתובים, עולה שספר דברים בקושי חוזר על דברים שנאמרו כבר, וודאי לא חוזר על כל מה שנאמר. אם כן - מה ענינו של ספר דברים? מה פירוש הכינוי 'משנה תורה'?
חטא המרגלים הרב אלחנן סמט מפורסמת היא הסתירה בין סיפור המרגלים בחומש במדבר לבין תיאור המרגלים בחומש דברים. המאמר עוסק בסתירה זו, ובעיקר בשאלה מי יזם את שילוח המרגלים ומה היה תפקידם. להצעתו, שני הסיפורים אירעו במקביל, ובכל מקום נדרשה התורה להדגיש פן מסויים.
עבר הירדן המזרחי הרב מאיר שפיגלמן לכאורה, עבר הירדן המזרחי נחשב לחלק מארץ ישראל עוד לפני מותו של משה. יוצא, אם כן, שמשה אכן נכנס לארץ. מה ההבדל בין עבר הירדן המזרחי לבין עבר הירדן המערבי? האם יש קשר בין הבדל זה לבין השבטים השונים שהתנחלו בכל חלק? המאמר עוסק גם בחשיבות הסיפור של מינוי השופטים.
"איכה אשא לבדי" הרב אמנון בזק קיימים קווי דמיון רבים, אך גם הבדלים רבים, בין תיאור מינוי השופטים בפרשתנו לבין תיאור מינוי השופטים בפרשת יתרו. ייתכן שמטרת שני המינויים הייתה שונה: בפרשת יתרו נתמנו שופטים, ואילו בפרשתנו - מנהיגים. בצורה דומה, יש לבאר את היחס בין מינוי המנהיגים בפרשתנו לבין מינוי הזקנים אחרי פרשת המתאווים: בפרשת המתאווים פנה משה לה' וזכה להנהגה נבואית, ואילו בפרשתנו פנה משה לעם וזכה לעזרה בהנהגה הגשמית.

פרשת ואתחנן

הטעם העליון והטעם התחתון בעשרת הדיברות יוסף עופר חכמי המסורה ייחדו לעשרת הדברות מערכת כפולה של טעמים. מה משמעות כל מערכת?
עשרת הדברים הרב יונתן גרוסמן מה פשר ההבדלים שבין עשרת הדברות בפרשת יתרו לבין עשרת הדברות שבפרשתינו? המאמר מתייחס בעיקר להבדל בציווי השבת, על רקע הפן הכפול של השבת: זכר לבריאת העולם וזכר ליציאת מצרים.
השפע החומרי לסוגיו ולסכנותיו הרב אלחנן סמט גם בתחילת פרשת ואתחנן וגם בתחילת פרשת עקב, משה עוסק במפגש של עם ישראל עם הארץ. האם משה חוזר על דבריו פעמיים, או שישנו הבדל מהותי בין שני הנאומים?
ההר הטוב הזה והלבנון הרב מנחם ליבטאג מה עניין יש לו למשה בלבנון? לשם מה הוא צריך להביט לכיוון מזרח? נראה, שבבקשת משה ובתשובת הקב"ה, מסתתרות משמעויות עמוקות יותר, הבאות לידי ביטוי במדרש חז"ל: ההר - הר הבית; הלבנון - בית המקדש.
זיכרון ההתגלות בהר חורב הרב אלחנן סמט סיפור מעמד הר סיני מוזכר בפרשתנו בשלושה מקומות שונים. מדוע הפריד משה בין שלושת המקומות? המאמר עוסק בשאלה זו תוך חלוקת הספר לחטיבות, על פי הנאומים השונים, ותוך ניתוח המבנה של פרשתנו. מה אופי האיסור לשכוח את מעמד הר סיני? האם הוא מתייחס לכל המצוות, או רק לאיסור עבודה זרה?
עשרת הדברות הרב מאיר שפיגלמן כיצד יש לחלק את עשרת הדברות? מה משמעות ההבדלים שבין הדברות הכתובות בפרשת יתרו לבין הדברות שבפרשתינו?
"קול א-לוהים מדבר מתוך האש" הרב אמנון בזק מעמד הר סיני מופיע שלוש פעמים בפרשת ואתחנן. שלוש האיזכורים של מעמד זה נועדו ללמד שלושה עקרונות יסוד של האמונה בקב"ה: איסור ההגשמה, איסור עבודה זרה ואמיתות נבואתו של משה. מסרים אלו מתווספים על מטרתו העיקרית של מעמד הר סיני - לימוד יראת ה' מתוך דברי התורה וציווייה. במעמד הקהל חוזר כל עם ישראל על מעמד הר סיני, ולומד שנית את המטרה המרכזית של מעמד הר סיני.

פרשת עקב

פרשת "שמע" ופרשת "והיה אם שמוע" הרב מנחם ליבטאג למרות העובדה שפרשת "שמע" ופרשת "והיה אם שמוע" אינן פרשיות צמודות, אנו רגילים לאומרם כמקשה אחת. ואכן, שתי הפרשיות הללו הן התוחמות את הנאום המרכזי של משה בספר דברים. מהו הקשר ביניהן?
ואמרת בלבבך: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה הרב יואל בן- נון חלק מהמפרשים פירשו את הפסוק "כוחי ועוצם ידי" כבעל משמעות חיובית. המאמר בוחן פירושים אלו, ועורך סקירה היסטורית של מעמד הממלכה היהודית בתקופת המלוכה.
ברית אהבה בין ה' וישראל הרב יונתן גרוסמן פתיחתה של פרשת עקב היא בעצם אמצעה של יחידה ספרותית המתחילה בתחילת פרשת ואתחנן. היחידה הזו מהווה פתיחה והקדמה לכריתת הברית בין ישראל לבין ה', ובאים בה לידי ביטוי העקרונות המרכזיים של הברית.
שבחה הכפול של הארץ בפרשה הרב אלחנן סמט בפרשת עקב מופיעות שתי פרשיות המלמדות על שבחה של ארץ ישראל. מדוע הכפילות? הפרשה הראשונה מתארת את שבח הארץ כהנגדה למדבר, ואילו הפרשה השנייה מתארת את שבח הארץ כהנגדה למצרים.
ארץ ישראל וארץ מצרים הרב מנחם ליבטאג מההשוואה בין ארץ ישראל לבין מצרים בפרשתנו, לא ברור מי עדיפה. מהי בדיוק עדיפותה של ארץ ישראל? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע סיפור פרידת לוט מאברהם.
מעשי ה' ובריתו עם ישראל הרב אלחנן סמט כריתות הברית בפרשתנו מעלות שתי שאלות: ראשית - מהזכרת נסי מצרים משמע שהברית נכרתה רק עם יוצאי מצרים, ולא עם כל הדורות. שנית - בכריתת הברית נאמר "לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת", והרי יודעים אנו שהקב"ה כרת ברית גם עם אבותיהם? המאמר עוסק בשאלות אלו באמצעות ניתוח לשוני של תבניות דקדוקיות: "לא... כי אם" ו"לא... כי".
פרשיות שמע ו"והיה אם שמוע" הרב מאיר שפיגלמן מדוע תיקנו חז"ל לומר פעמיים ביום דווקא את פרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע"? המאמר עוסק בניתוח פרשיות אלו ובמשמעות מיקומן בתוך נאום ההקדמה לנאום המצוות. המאמר גם עוסק בשאלת הזכרת מיתתו של אהרן בפרשת עקב.
תפילת משה - לפני הירידה מההר או אחריה? הרב אמנון בזק לאחר חטא העגל, משה התפלל וביקש מהקב"ה לסלוח לעם ישראל. על פי פרשת כי-תשא, משה התפלל תפילה זו לפני שירד מההר. לעומת זאת, על פי פרשת עקב, תפילה זו התרחשה אחרי שמשה ירד מההר, ראה את העגל, שבר את הלוחות ועלה להר שנית. מתי התפלל משה תפילה זו? מדוע מתארת התורה אירוע זה בשני אופנים שונים? האם היה רגע שבו הקב"ה גמר בדעתו לכלות את ישראל ולהשמידם?

פרשת ראה

לא תבשל גדי בחלב אמו הרב אליקים קרומביין מהו טעם איסור הבשר בחלב?
שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך הרב אליקים קרומביין חז"ל דרשו שהקרבן שהקריבו נערי בני ישראל בסוף פרשת משפטים היה קרבן ראיה. מה פשרו של קרבן זה? מה פירוש הביטוי "לראות את פני ה"?
שילוח עבדים ויציאת עבדים הרב יונתן גרוסמן מהי משמעות ההבדלים בין הציווי על עבד עברי בפרשת משפטים לבין הציווי בפרשתינו?
שמיטת כספים ושמיטת קרקעות הרב אלחנן סמט האם יש קשר בין שתי המצוות של שנת השמיטה - שמיטת הקרקעות ושמיטת הכספים? אם כן, מהי משמעות הקשר? האם שמיטת הכספים היא ביטול החוב לגמרי, או רק דחייתו למועד אחר?
ירושלים הרב מנחם ליבטאג מדוע לא נזכרה ירושלים בתורה? על העיר ירושלים - תפקידה, משמעותה ומשמעות אי-הזכרתה בתורה.
מצוות המסתעפות מאיסור עבודה זרה בפרשתנו הרב אלחנן סמט המאמר עוסק במצוות הנגזרות מאיסור עבודה זרה, ובעיקר במסית ועיר הנידחת: פרטי האיסורים ודיניהם, ומשמעות מיקומם ומיקומו של האיסור העקרוני של עבודה זרה.
פרשת בשר תאווה הרב מאיר שפיגלמן פרשת היתר בשר התאווה מחלוקת לשלוש חטיבות, העוסקות בהיבטים שונים של היחס בין הבאת קרבן לבין שחיטת בשר חולין: חובת הבאת הקרבנות מצד קדושת המקדש, חובת ההבאה מצד דיני הקרבן, ופירוט דיני בשר התאווה והאיסור לאכול את הדם.
קדושת עם ישראל בספר דברים הרב אמנון בזק מדוע קרבנות החובה אינם מוזכרים בספר דברים? נראה, שקיימת הבחנה יסודית בין משמעותו של מושג הכפרה בספר ויקרא לבין משמעותו של אותו מושג בספר דברים. בספר ויקרא - הקדושה היסודית היא קדושת המקדש, וכפרת העם נעשית באמצעות הכהנים דרך הכפרה על המקדש. בספר דברים - הקדושה היסודית היא קדושת עם ישראל, והוא מתכפר באמצעות תשובה ותפילה. הבדל זה בא לידי ביטוי בפרשיות שונות המופיעות בשני הספרים: הקרבנות, איסור אכילת דם, האיסור לקרוח קרחה, איסור אכילת נבלה וטרפה ופסולי החיתון השונים.

פרשת שופטים

דמותו של המלך לפי התורה הרב אליקים קרומביין מה תפקידו של המלך? האמנם עליו רק לעסוק בצרכי ציבור?
עגלה ערופה הרב יונתן גרוסמן פרשת עגלה ערופה מעלה מספר תמיהות. הבולטת מביניהן היא כיצד התורה מצווה על שחיטה מחוץ למשכן? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע המונח המיוחד - "עריפה", ועל רקע ההשוואה לפרשת פרה אדומה.
מצוות מינוי מלך הרב אלחנן סמט מצוַת מינוי המלך - האם היא מצווה חיובית או מצווה המותנית ברצון העם? המאמר מעיין בשיטות השונות על רקע הפסוקים שבפרשת שופטים ועל רקע מינוי שאול, המלך הראשון, על ידי שמואל.
מנהיגות בעם ישראל הרב מנחם ליבטאג על סדרי המנהיגות בעם ישראל ועל מרכיביה: השופט, שבט לוי, הנביא והמלך.
כי לא נחש ביעקב הרב אלחנן סמט המאמר עוסק במחלוקת בין הרמב"ם לבין הראב"ד ושאר חכמי פרובנס בנושא הגדרת איסור הניחוש. לכאורה נראה שהמחלוקת היא הלכתית גרידא, אך בעיון מעמיק נגלה שהמחלוקת היא עקרונית בנושא עבודת ה'.
מידה כנגד מידה הרב מאיר שפיגלמן המאמר עוסק בשני מקרים בהם בא לידי ביטוי העיקרון של 'מידה כנגד מידה': עדים זוממים ורוצח בשגגה. מדוע נענשים העדים כאשר לא קרה דבר לניזק? מדוע נענש הרוצח בשגגה לנוס אל עיר המקלט? מדוע עונש הגלות הוא עד מותו של הכהן הגדול?
ערי מקלט וערי מנוסה הרב אמנון בזק מהו אופיין של ערי המקלט? מפרשת מסעי נראה שיש להן תפקיד משפטי (להגן על הרוצח עד עומדו למשפט ולהעניש אותו בגלות אם רצח בשגגה), ואילו מפרשתנו עולה שיש להן תפקיד הגנתי - להגן על הרוצח מפני גואל הדם המבקש להורגו. האם מותר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה? האמנם שתי הפרשיות עוסקות ברוצחים דומים? מה פשר ההבדל בין שתיהן?

פרשת כי-תצא

אשת יפת תואר הרב מרדכי סבתו עיון בשיטות המפרשים בנוגע לטעמו ולמהותו של היתר 'אשת יפת תואר'.
איש בחטאו יומתו הרב יונתן גרוסמן נראה שציווי התורה "איש בחטאו יומתו" מיותר. וכי יעלה על דעתנו להעניש בן על חטאי אביו?! המאמר עוסק בכמה הסברים שניתנו לשאלה זו, ומציע הסבר נוסף על רקע התרבות המקובלת באותה תקופה.
מיקומה של פרשתנו הרב מנחם ליבטאג המאמר עוסק בעניינן של המצוות הכתובות בפרשתנו, ובהשוואת נאום המצוות של משה לעשרת הדברות על פי דרכו של הרד"צ הופמן.
עמלק הרב אלחנן סמט נראה שמצוות מחיית עמלק היא מן המצוות ה'מבוארות' - כלומר, מצווה שכבר הוזכרה בעבר, ורק ביאורה ניתן כאן. אך מדוע המתינה התורה וכתבה את דיני מצווה זו רק בפרשתנו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ניתוח ספרותי של איסור שכחת מעשה עמלק, ועל רקע ההקבלה הניגודית שבין שתי מחציות הפרשה.
דין הגירושין הרב מאיר שפיגלמן המאמר עוסק בכמה נקודות מרכזיות העולות מעיון בדין הגירושין: האם לאחר הגירושין קיימת עדיין זיקה כלשהי בין הבעל לבין אשתו לשעבר? מה משמעות נתינת ספר הכריתות לרשותה של האישה? מה פשר ההקבלה בין הנישואין לבין הגירושין? מאילו סיבות רשאי אדם לגרש את אשתו?
פשט ודרש בפרשת "והיה אם בִּן הכות הרשע" הרב אמנון בזק פרשיית המלקות מהווה מוקד לדיון אודות ההפרש בין הפשט לבין הדרש. לפי הפשט, אדם שחטא - לוקה, ומספר המלקות נתון לשיקול דעתו של בית הדין, ובלבד שלא יעלה על ארבעים מלקות. ההלכה, לעומת זאת, הגבילה את המלקות לחטאים שבין האדם למקום, ביטלה את שיקול הדעת של בית הדין בקביעת מספר המלקות וקבעה שמספר המלקות הוא תמיד שלושים ותשע. כל השינויים ששינה המדרש מפשוטו של מקרא מצביעים על המגמה לשמור על כבודו של הלוקה, ולהימנע מפגיעה בכבודו אפילו בטעות.

פרשת כי-תבוא

פרשת כי-תבוא הרב אליקים קרומביין הפרשה פותחת בשתי מצוות - ביכורים ווידוי מעשרות - שלמעשה נועלות את רשימת הציוויים של ספר דברים. מדוע נבחרו דווקא מצוות אלו לתפקיד זה? האם ישנו קו חינוכי ורעיוני, העובר כחוט השני בין כל המצוות של ספר דברים?
ברית ערבות מואב הרב יונתן גרוסמן מדוע יש צורך בכריתת ברית בערבות מואב נוסף על הברית שנכרתה בהר סיני? מה היחס בין בריתות אלו לבין הברית שנכרתה לאחר כניסת ישראל לארץ?
ביכורים הרב אלחנן סמט מצד אחד, נראה שמצוַת הביכורים היא אחת ממצוות ה'ראשית': תרומה, ראשית הגז וכו'. מצד שני, יש במצווה זו הרבה הלכות המייחדות אותה: מקרא ביכורים, החובה להביאה דווקא משבעת המינים, ועוד. מהו טעמה המיוחד של מצוַת הביכורים?
מקרא בכורים הרב מנחם ליבטאג מהי משמעות מצוות הבאת הביכורים ווידוי המעשרות? מדוע הן נזכרות בפרשת כי-תבוא, שאינה עוסקת - ככלל - בהזכרת מצוות?
הברית משני צדי הירדן הרב אלחנן סמט המאמר עוסק ביחס בין הבריתות השונות המוזכרות בפרשתנו: ברית הקללות והברכות והברית של תחילת פרשת ניצבים מחד, והברית שנכרתה בהר גריזים והר עיבל מאידך.
מעמד הברכה והקללה הרב מאיר שפיגלמן מעמד הברכה והקללה והציווי על הקמת מצבת האבנים מעלים מספר שאלות: האם נצטוו ישראל להקים מצבה אחת או שתיים? מה נצטוו לכתוב על האבנים? מדוע צוו לטוח אותם בסיד?
הברכה והקללה ורשימת ה'ארורים' הרב אמנון בזק מה היו ה"ברכה" וה"קללה" שניתנו על הר גריזים? האם היו אלה רשימת ה'ארורים' שבתחילת הפרשה, או השכר והתוכחה שבסופה? מהו היחס בין שתי הפרשיות הדומות הללו? האם המחוייבות לקיום המצוות נובעת רק מהשכר המובטח לנו אם נקיימן ומהעונש המאיים עלינו אם נעבור עליהן?

פרשת ניצבים

גן עדן והעולם הזה הרב מנחם ליבטאג האם לאחר החטא הקדמון, גן עדן אבד ממנו בעולם הזה? מעיון בפרשת ניצבים, עולה שיש דמיון בין החיים בארץ ישראל, מבחינה רוחנית, לבין החיים בגן העדן.
תפקידה של פרשת ניצבים הרב מאיר שפיגלמן המאמר עוסק בתפקידה הכפול של פרשת ניצבים: סיום לתוכחה של פרשת כי תבוא, וחתימה לנאום המצוות. המאמר עוסק גם בהבדלים שבין התוכחה של פרשת כי תבוא לבין התוכחה של פרשת בחוקותי, וכן בקשר שבין הגאולה לתשובה.

פרשיות ניצבים-וילך

פרשת ניצבים וילך אהוד רוסט עיון בפרשת התשובה מגלה שאין בה את הסדר הרגיל של חטא, תשובה וגאולה, אלא ערבוב של הנושאים. המאמר מנסה לעמוד על מבנה פרשה זו בעזרת חלוקה לשני סוגים של תשובה: תשובה מיראה ותשובה מאהבה.
תשובת ישראל ותשובת ה' הרב יונתן גרוסמן פרשת ניצבים נראית המשך ישיר של פרשת כי תבוא, אך מפתיע לגלות שפרשת התשובה מופיעה בנפרד, ולא כחלק מהברית. עיון בפרשת התשובה.
פרשת התשובה והגאולה הרב אלחנן סמט האם הגאולה תלויה בתשובה, או שהיא מובטחת לעם ישראל גם בלי תשובה? ניתוחה הספרותי של פרשת התשובה מעלה תשובה לשאלה זו.
הקהֵל הרב אלחנן סמט מדוע הזכירה התורה את מצוַת הקהֵל רק ביומו האחרון של משה? מהו טעמה של מצוַת הקהֵל? המאמר עוסק בשאלות אלו, ובעיקר בשיטת הרמב"ם. המאמר גם דן בחלוקות השונות של הסדרים והפרשיות שנהגו מקדמא דנא, ועל הקשר בין החלוקה לבין מצוַת הקהֵל.
התורה, השירה, השמיים והארץ הרב אמנון בזק מהי ה"תורה" - כלל התורה, או רק חלק ממנה? ומהי ה"שירה"? מדוע הקב"ה מצווה על משה למנות את התורה ואת השירה לעדים לבני ישראל, ואינו מסתפק בעד אחד בלבד? ומדוע משה מוסיף על שני העדים האלו שני עדים נוספים - השמיים והארץ?

פרשת וילך

מצוַת הקהל הרב מנחם ליבטאג מדןע מצוַת הקהל מופיעה רק אחרי כל הסיכומים של משה, ולא עם שאר המצוות? מה מיוחד במצווה זו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההשוואה בין מצוַת הקהל לבין מעמד הר סיני, בעקבות ביטויים דומים המופיעים בשתי הפרשיות.

פרשת האזינו

תורה, שירה וגאולתם של ישראל הרב יונתן גרוסמן לפי פסוקי פרשתינו, נראה שהשירה משמשת כ'עֵד' לעם כמו התורה. אם כן - מדוע צריכים ישראל שני עדים? כיצד יכול להיות הבדל בין השירה לבין התורה בנוגע לסיבת הגאולה; הרי שניהם 'מעידים' על אותו דבר?
לאיזו תקופה מכוונת עדותה של השירה? הרב אלחנן סמט הדעה המקובלת בפרשנים היא שפרשת האזינו סוקרת את כל האירועים בחייו של עם ישראל. קביעה זו מעלה מספר תמיהות: מדוע לא הוזכרו יציאת מצרים, מעמד הר סיני ותקופת האבות? מדוע אין אזכור מפורש של עונש הגלות? נראה, שפרשת האזינו עוסקת רק בתקופת הישיבה בארץ לאחר הכיבוש וההתנחלות.
סיומו של ספר דברים הרב מנחם ליבטאג בחלקו הראשון, עוסק המאמר במשמעות מיקומה של שירת האזינו בסוף ספר דברים. בחלקו השני, הוא עוסק במשמעותה של שירת האזינו על פי תבניתה, ובהשוואתה לשירות אחרות בתנ"ך.
מבוא לשירת האזינו הרב אלחנן סמט מדוע נאמרה שירת האזינו דווקא בצורת שירה? מי כתב את השירה הזו? מיהו המדבר בגוף ראשון בשירה? המאמר עוסק במהותה של תופעת השירה על רקע ההבדל בינה לבין ה'הלל', ועל רקע ההבדל בינה לבין שאר השירות שבמקרא.
ייחודה של שירת האזינו הרב אמנון בזק בכמה נקודות מתייחדת שירת האזינו: היא מתארת שהקב"ה מצא את עם ישראל במדבר ומתעלמת מהאבות, מיציאת מצרים וממעמד הר סיני; היא מעלה אפשרות שהקב"ה ימחה את עם ישראל כולו; והיא מספרת שהקב"ה לא יעניש את עם ישראל בשל החשש לחילול השם בלבד. שירה זו מתארת את הרובד הנמוך והבסיסי ביותר ביחסים שבין עם ישראל לקב"ה, שאין מאחוריו סיבה הגיונית-ערכית, והוא מגובה בחשש מחילול השם. רובד זה מתממש כאשר אין לעם ישראל זכויות משל עצמו ולאחר שתמה זכות אבות, כמו בימי ירבעם בן יואש ויחזקאל. רמז לרבדים השונים שביחסים בין עם ישראל לקב"ה ניתן למצוא במשנה המתארת את ט"ו באב ואת יום הכיפורים - "שבו היו בנות ישראל יוצאות בכלי לבן וחולות בכרמים".
וילך משה - לאן הלך? הרב מאיר שפיגלמן פרשת וילך פותחת ב"וילך משה". לאן הלך משה? פרשת האזינו מסתיימת ב"ויבוא משה". מהיכן הוא בא? ייתכן, שזמנן הכרונולוגי של פרשיות וילך-האזינו הוא לפני פרשת דברים.

פרשת וזאת-הברכה

בין שירת האזינו לברכת משה הרב אלחנן סמט ישנם קשרים בולטים בין שירת האזינו לבין הברכות בפרשת "וזאת הברכה", הן מבחינת הסגנון והן מבחינת התוכן והעניין. המאמר עוסק בהשוואה זו, בנקודות הדומות ובעיקר בהבדלים שבין הפרשיות.
סדר השבטים הרב מנחם ליבטאג עיון בברכות משה לשבטים, ובסדר השבטים שלהם ניתנו ברכותיו האחרונות של משה.
סיפור מיתתו של משה הרב אלחנן סמט סיפור מיתתו של משה נחלק לשניים: חלק אחד בסוף האזינו, וחלק שני בסוף פרשתנו, מדוע? המאמר עוסק בשאלה זו ובניתוח של סיפור מיתתו של משה על אופיו, סגנונו ומשמעויותיו. בחתימתו, עוסק המאמר בשאלה המפורסמת: מי כתב את שמונת הפסוקים האחרונים של התורה?
סיומה של התורה הרב מאיר שפיגלמן התורה - סיפור חייו של משה - אכן מסתיימת במותו, אך בלי לסגור את המעגל שנפתח בפרשת בראשית: הגירוש מגן עדן. המאמר עוסק בנקודה זו על רקע ההקבלות שבין משה לבלעם.