שיעורים בהלכה (אורח חיים)
הלכות ציצית |
||||
| בגד החייב בציצית | הרב אהרן ליכטנשטיין | האם בגד עם חמש כנפות או עם שלוש כנפות חייב בציצית? מה מעמדם של בגדים שאינם עשויים מצמר או מפשתים? האם ישנה הבחנה בין פרשיית ציצית שבפרשת שלח-לך לבין פרשיית הציצית שבפרשת כי-תצא? | ||
| חידוש התכלת | יהודה ראק | מהי הבעיה בזיהוי התכלת המקורית, האם יש בכלל דרישה להטיל בציצית את התכלת המקורית דווקא? מאמר מקיף זה מביא את שיטות הראשונים לגבי התכלת לצד דברי החוקרים בני זמננו, ומגיע למסקנה כי אין כיום שום סיבה שלא לחדש את קיום מצוות התכלת. | ||
הלכות תפילין |
||||
| בענין תפילין בשבת | משה פינצ'וק | מדוע אין מניחים תפילין בשבת? הגמרא מסבירה כי הסיבה היא שהתפילין הם אות והשבת היא אות. מאמר זה מנסה להבין את מאמר הגמרא לעומקה, ומתוך כך מגיע לדיון בסוגי העדות השונים - עדות לברור ועדות לפרסום והצהרה. | ||
הלכות קריאת שמע וברכותיה |
||||
| בדין תפילה בציבור תוך זמן קריאת שמע - חלק א' | הרב שלמה לוי | קבוצת חיילים שאין באפשרותם להתפלל בציבור בזמן קריאת שמע, אך יכולים להתפלל לאחר הזמן. מה עדיף: תפילה ביחידות בזמנה, או תפילה בציבור שלא בזמנה, כשכל אחד יאמר ביחידות את קריאת שמע בזמנה? מאמר זה מבאר את שיטות הראשונים בסוגייה, ודן בשתי בעיות: אמירת קריאת שמע ללא ברכותיה, ואמירת ברכות קריאת שמע שלא בזמנן. | ||
| בדין תפילה בציבור תוך זמן קריאת שמע - חלק ב' | הרב שלמה לוי | חלקו השני של המאמר עוסק בפסיקת ההלכה למעשה באחרונים, ובפתרון הבעיות שנדונו לעיל. המאמר מתחשב גם בהשלכות המעשיות הנלוות של פסיקה זו - עשיית מלאכה לפני התפילה ואמירת קריאת שמע ללא תפילין - ומביא גם להם פתרון מעשי. | ||
| זמנה של קריאת שמע | דודי נוימן | מתי בדיוק זמנה של קריאת שמע של שחרית? נחלקו בשאלה זו הראשונים, ומאמר זה מבאר את השיטות השונות בכך, ומציג את פסיקת ההלכה למעשה בשולחן ערוך ובאחרונים. | ||
| > קריאת שמע ותלמוד תורה - חלק א' | יהודה ראק | מהו יסוד חיובה של מצוות קריאת שמע - קיום של מצוות תלמוד תורה, או מצווה שעניינה הכרזה על קבלת עול מלכות שמים? מאמר זה מבאר את עניינה וגדריה של מצווה זו על פי השיטות השונות. | ||
| > קריאת שמע ותלמוד תורה - חלק ב' | יהודה ראק | בהמשך לחלק הראשון, חלקו השני של המאמר מציע שילוב בין שתי האפשרויות שהעלינו לעיל. כמו כן, הוא דן בהשלכות השונות הנובעות מהבנה זו: האם חיוב קריאת שמע הוא מדאורייתא או מדרבנן, האם חייבים לכוון בקריאת שמע, והאם מותר לקרוא קריאת שמע בשכיבה או תוך כדי הליכה. | ||
הלכות תפילה |
||||
| אריכות בתפילה | הרב אהרן ליכטנשטיין | מה היה יחסם של חז"ל לאנשים המאריכים בתפילתם? האם יש לחשוש לטרחת הציבור בהארכה בתפילה? השיעור עוסק בהיבטים השונים ובדעות השונות הקיימות בחז"ל ביחס לנושא זה, הן מהצד שבין האדם למקום והן מהצד שבין האדם לחבירו. | ||
| טעות בשאילת גשמים (ח"א) | הרב יעקב מדן | מה דינו של אדם ששכח "ותן טל ומטר לברכה"? | ||
| טעות בשאילת גשמים (ח"ב) | הרב יעקב מדן | מה דינו של אדם ששכח "ותן טל ומטר לברכה"? | ||
| ברכות בנין ירושלים | אמוץ כהן | בסך הכל, אנו מכירים ארבע ברכות העוסקות בבניין ירושלים. מהו ההבדל בין ארבעתן? | ||
| זמן תפילת שחרית | הרב אהרן ליכטנשטיין | ממתי מתחיל זמנה של תפילת השחרית? | ||
| בדבר צירוף מחלל שבת בפרהסיה למנין עשרה | הרב יהודה עמיטל | בעיית צירוף מחללי שבת למניין קיימת עוד מקדמא דנא, ושבה ועלתה בדורות האחרונים. מאמר זה, שנכתב כתשובה לחיילים, פורש את היריעה של נושא זה, ומביא אף פסיקת הלכה למעשה המתייחסת למחללי שבת בדורינו. | ||
| בקשת צרכיו בשומע תפילה | הרב שלמה לוי | עם תקנת הנוסח הקבוע בתפילה, נוצר מצב שאדם אינו יכול להפנות את בקשותיו האישיות לא-לוקיו. לשם כך תיקנו חז"ל שאדם יוכל לבקש על צרכיו בברכת "שומע תפילה". מאמר זה עוסק בפרטי דין זה, במקורו, ובהשלכות שלו הלכה למעשה. | ||
| בעניין ברכת "שעשה ניסים" ביום העצמאות וביום ירושלים |
הרב שמואל דוד |
בחנוכה אנו מברכים ברכת "שעשה ניסים" על הדלקת הנרות. האם יש לברך ברכה זו גם על הניסים שעשה לנו ה' ביום העצמאות וביום ירושלים? | ||
הלכות חזרת הש"ץ ונשיאת כפיים |
||||
| הקשבה לשליח ציבור | הרב אליקים קרומביין | עשרה שהתפללו בלחש ואחד מהם לא סיים את תפילתו - האם חייבים התשעה להמתין לו לחזרת הש"ץ? | ||
| ענייני ברכות | הרב שלמה לוי והרב יוסף צבי רימון | מהו המקור לברכת שהחיינו? האם ברכה זו היא רשות או חובה? מה היחס בין ברכה זו לבין ברכת הטוב והמיטיב? האם ניתן לברך על הולדת בת? מהם התנאים לחיוב כהנים בברכת כהנים? האם גם הישראלים המקבלים את ברכת הכוהנים מקיימים מצווה? | ||
| ברכת הבנים | הרב יוסף צבי רימון | מנהג העולם לברך את הילדים בערב שבת בברכת "יברכך ה' וישמרך" וכו'. אך האם אין בברכה זו איסור משום: "כה תברכו את בני ישראל - אתם ולא כל ישראל"? על שאלה זו עונה המאמר, ומביא את השיטות השונות לגבי היתר אמירת ברכת כהנים על ידי ישראל בתפילה ומחוצה לה. בסופו מביא המאמר גם את פסיקת ההלכה במקרה דנן. | ||
הלכות קריאת התורה |
||||
| בעניין מצות קריאת התורה בציבור | הרב עזרא ביק | מהו אופי מצות הקריאה בתורה? ומהו היחס בין הקורא בתורה לבין קרואים, ובין הקרואים לבין הציבור השומע את הקריאה? | ||
| השלמת קריאת התורה | מאיר נהוראי | מה יעשו חיילים ששהו בפעילות מבצעית ועקב כך לא קראו בתורה ביום שני או חמישי? בתשובה לשאלה זו מבאר מאמר זה את מקורות דין קריאת התורה בזמנים השונים, את טעמיהם השונים ואת דיני הקריאה השונים בכל זמן: לא הרי קריאת התורה בשבת בבוקר כהרי קריאתה בשני ובחמישי, ולא הרי אלו כהרי קריאתה בשבת במנחה. בסופו מביא המאמר גם פסיקה מעשית למקרים השונים. | ||
| הוצאת ספר תורה לשטח אימונים | הרב יהודה עמיטל | האם מותר להוציא ספר תורה לשטח אימונים? מאמר זה מבאר את הצדדים ההלכתיים השונים ביחס להיתר לטלטל ספר תורה ממקומו בכלל, ואת הסיבות הספציפיות להתיר הבאת ספר תורה לצורך אימונים. | ||
הלכות בית הכנסת |
||||
| חובת מחיצה בבית הכנסת ובשמחות | הרב צבי יניר | מהי החובה על מחיצה בבית הכנסת ובשמחות? מאמר זה סוקר את השתלשלות הפסיקה בנושא מן המשנה והגמרא ועד לאחרוני פוסקי זמנינו. הוא תולה את דיני המחיצה בשאלה מהי מטרת המחיצה - מניעת הסתכלות, או מניעת התערבות. אם נכריע בשאלה זו נוכל גם להכריע בשאלות אחרות בתחום. | ||
הלכות נטילת ידיים וסעודה |
||||
| חציצה בטבילה ובנטילת ידיים | הרב ברוך גיגי | הלכה רווחת היא, שכל החוצץ בטבילה - חוצץ בנטילת ידיים. מדוע, אם כן, אנו מוצאים בפוסקים הבדלים מסויימים בין שניהם? | ||
| בדין נטילת ידיים | הרב אליקים קרומביין | חז"ל תיקנו את חובת נטילת הידיים מפני סרך תרומה, וכן מחשש ללכלוך. האם מי שידיו התלכלכו במהלך הארוחה חייב לשוב וליטול את ידיו ? | ||
| דיבור אחרי מים אחרונים | הרב אליקים קרומביין | האם מותר להפסיק בדיבור בין נטילת ידיים של מים אחרונים לבין ברכת המזון? מאמר זה דן באופי הדין של מים אחרונים, ומתוך כך עוסק אף בהשוואה בין המים הראשונים לבין המים האחרונים. בסופו, מביא המאמר פסיקת הלכה למעשה בנידון דידן. | ||
הלכות ברכת המזון |
||||
| ברכות בנין ירושלים | אמוץ כהן | בסך הכל, אנו מכירים ארבע ברכות העוסקות בבניין ירושלים. מהו ההבדל בין ארבעתן? | ||
| עקירה ממקום למקום לעניין חיובי ברכה | הרב שלמה לוי | מה דינו של אדם ששינה את מקומו באמצע הארוחה, לפני שבירך ברכה אחרונה? | ||
| זימון - צירוף או ברכה | הרב יאיר קאהן | מהו אופי חובת הזימון? האם הזימון מצרף את האנשים כדי שיברכו ביחד, או שמא יש להוסיף את ברכת הזימון כברכה מיוחדת לברכת המזון? | ||
| דיני ברכת המזון | הרב יוסף צבי רימון | זהו קובץ מקיף של דיני ברכת המזון השונים - נטילת ידיים, זימון, יעלה ויבוא, ורצה ועוד. | ||
| דיני ברכות | הרב שלמה לוי | מה הדין בספק ברכות? מתי צריך לחזור על ברכת המזון? מה השיעור לחיוב ברכת המזון מדאורייתא? האם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן? מהי ברכת הזימון? מהם הדינים של עיקר וטפל? | ||
| סוגיית "מי שאכל ושכח ולא בירך" | דני ברלין | מה דינו של מי שאכל ושכח לברך - האם הוא חייב לחזור למקום שאכל? שאלה זו נתונה במחלוקת בית שמאי ובית הלל. מאמר זה מנסה להסביר את שיטת בית הלל, תוך הסבר מעמיק של משמעות ברכת המזון. | ||
| הוספות בברכת המזון בסעודה שנמשכת מיום ליום | אברהם נחשון | מה דינו של מי שהתחיל את סעודתו ביום חול וסיים אותה בראש חודש - האם עליו להוסיף "יעלה ויבוא" בברכת המזון? מאמר זה דן במצבים השונים של התמשכות הסעודה בין שני ימים שונים, ומביא את שיטות הפוסקים השונות. | ||
| בעניין ברכת "שעשה ניסים" ביום העצמאות וביום ירושלים | הרב שמואל דוד | בחנוכה אנו מברכים ברכת "שעשה ניסים" על הדלקת הנרות. האם יש לברך ברכה זו גם על הניסים שעשה לנו ה' ביום העצמאות וביום ירושלים? | ||
| עקירה ממקום למקום לעניין חיובי ברכה | הרב שלמה לוי | מה דינו של אדם ששינה את מקומו באמצע הארוחה, לפני שבירך ברכה אחרונה? | ||
| פת הבאה בכיסנין ושינוי מקום בסעודה | הרב יוסף-צבי רימון | אדם הקובע סעודה על מאכל שברכתו "מזונות" - חייב ליטול ידיו, לברך עליו "המוציא" לפניו וברכת המזון אחריו. מהו שיעור קביעות סעודה? מה דינו של אדם האוכל פת הבאה בכיסנין הממולאת במילויים שונים? מה מברכים על עוגות שוקולד, ופלים, לחם מבושל, קרמבו וגלידה? מהם דיני שינוי מקום בסעודה? | ||
הלכות ברכות הנהנין |
||||
| רסק תפוחים - ברכתו | הרב שמואל דוד | מה יש לברך על רסק תפוחים - "שהכל" או "בורא פרי העץ"? | ||
| עיקר וטפל בברכת הנהנין | הרב דניאל וולף | מדוע אדם האוכל מאכל שיש בו עיקר וטפל מברך על העיקר בלבד? | ||
| דיני ברכות | הרב שלמה לוי | מה הדין בספק ברכות? מתי צריך לחזור על ברכת המזון? מה השיעור לחיוב ברכת המזון מדאורייתא? האם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן? מהי ברכת הזימון? מהם הדינים של עיקר וטפל? | ||
| חיוב כוונה בברכות | הרב אליקים קרומביין | האם יכול אדם לצאת ידי חובת ברכה גם כאשר הוא אינו מבין את לשונה? | ||
| פירות שנתבשלו (קומפוט) - מה מברך השותה מימיהם בלבד | הרב שמואל דוד | מה מברכים על קומפוט (פירות מבושלים במיץ)? | ||
| בגדרי פרי בתחומים שונים (ח"א) | הרב ברוך גיגי | מה נחשב ל"פרי" לעניין המצוות התלויות בארץ: מעשרות, שביעית וכלאיים? | ||
| בגדרי פרי בתחומים שונים (ח"ב) | הרב ברוך גיגי | ומה נחשב ל"פרי" לעניין ברכות הנהנין? | ||
| ברכה ראשונה על אורז | הרב דניאל וולף | הגמרא כותבת ש"הכוסס את האורז - מברך עליו בורא פרי האדמה. טחנו ואפאו ובישלו - מברך עליו בורא מיני מזונות". מה יש לברך על האורז שלנו? | ||
| בדין עיקר פוטר את הטפל | הרב דני וולף | אדם האוכל מזון שיש בו עיקר וטפל - על מה מהם יברך? סוגיית עיקר וטפל בברכות הינה מורכבת ומסובכת, ומאמר זה מנסה להשליט בה סדר. היסוד בחיוב הברכה על טפל הוא בכך שיש שני מחייבים בכל ברכה: המצווה לברך כחלק ממצוות ברכת הנהנין, והברכה כ'מתיר' לפני האוכל. | ||
| דין "פת הבאה בכיסנין" ופיצה | הרב דני וולף | מה יש לברך על פיצה? מאמר זה מבאר את דין "פת הבאה בכיסנין", ודן בשאלה אם דין זה שייך גם לגבי פיצה. | ||
| ברכות הדגן | הרב יוסף-צבי רימון | מהם המצבים השונים של הדגן, ומהי הברכה המתאימה לכל מצב? מה מברכים על שלווה? מהי פת הבאה בכיסנין? מהי ברכתם של חלה מתוקה, פיצה, בורקס, אורז ומצות? | ||
| פת הבאה בכיסנין ושינוי מקום בסעודה | הרב יוסף-צבי רימון | אדם הקובע סעודה על מאכל שברכתו "מזונות" - חייב ליטול ידיו, לברך עליו "המוציא" לפניו וברכת המזון אחריו. מהו שיעור קביעות סעודה? מה דינו של אדם האוכל פת הבאה בכיסנין הממולאת במילויים שונים? מה מברכים על עוגות שוקולד, ופלים, לחם מבושל, קרמבו וגלידה? מהם דיני שינוי מקום בסעודה? | ||
הלכות ברכות שונות |
||||
| בעניין ברכת הזמן | ש"י ליכטנשטיין | את ברכת שהחיינו אנו נוהגים לברך על בית חדש, על בגד חדש, על פרי חדש וכד'. מאמר זה מראה כי ישנו הבדל בין חיוב הברכה על בית או על בגד חדש לבין חיוב הברכה על פרי חדש. הבדל זה בא לידי ביטוי גם בפרטי ההלכות השונות, וגם בפן המחשבתי - על מה בדיוק מברכים את ברכת שהחיינו . | ||
| ברכת הגומל | הרב יאיר קאהן | מהו אופייה של ברכת הגומל? | ||
| ענייני ברכות | הרב שלמה לוי והרב יוסף צבי רימון | מהו המקור לברכת שהחיינו? האם ברכה זו היא רשות או חובה? מה היחס בין ברכה זו לבין ברכת הטוב והמיטיב? האם ניתן לברך על הולדת בת? מהם התנאים לחיוב כהנים בברכת כהנים? האם גם הישראלים המקבלים את ברכת הכוהנים מקיימים מצווה? | ||
הלכות תפילת המנחה |
||||
| זמן תפילת מנחה | הרב בנימין תבורי | מתי מתחיל זמן תפילת מנחה? מהו הזמן שבו יש להתפלל מנחה לכתחילה? | ||
| כיצד אוכלין לפני הכלה - בענין קביעת סעודה סמוך למנחה | דניאל רוזלאר | האם מותר לקבוע ארוחת צהריים (או סעודת שבע ברכות) לפני תפילת מנחה? | ||
הלכות מלאכות השבת |
||||
| מעשה אדם ותחבולותיו - דין בשול באוּר וחמה בשבת | הרב משה ליכטנשטיין | נחלקו התנאים האם יש לגזור ולאסור בישול בתולדות חמה. מהו יסוד מחלוקתם? מאמר זה מבאר את יסודות איסור בישול בשבת - האם האיסור נעוץ בתוצאה או במעשה, ומבהיר את דין בישול בחמה לפי כל אחת מהשיטות. | ||
| בישול בדבר לח | הרב אליקים קרומביין | להלכה, אנו פוסקים כי "אין בישול אחר בישול" בדבר יבש, אך "יש בישול אחר בישול" בדבר לח. מה ההבדל בין גדרי הבישול בדברים לחים ויבשים? | ||
| הימנעות מחילול שבת בפיקוח נפש | הרב אהרן ליכטנשטיין | לא פעם עולה השאלה האם מוטלת על האדם חובה להשתדל להימנע מחילול שבת לצורך פיקוח נפש. כמובן, כאשר נוצר בשבת מצב של פיקוח נפש - הוא דוחה את השבת, אולם מאמר זה דן במקרה שבו ניתן למנוע את חילול השבת עוד מערב שבת. | ||
| ברור הלכה בדיני פלאטה בשבת | הרב שלמה לוי | האם מותר להניח בשבת מאכל מוצק המבושל כל צרכו על הפלטה כדי שיתחמם? במאמר זה מפרט הרב שלמה לוי את שיטתו, שיש להניח את המאכל על גבי קדרה ריקנית המונחת על הפלטה. בכך הוא חולק על פסקו של הרב עובדיה יוסף ואחרונים נוספים, שהתירו להניח מאכל מוצק מבושל על הפלטה עצמה. | ||
| בענין מלאכת מחשבת | הרב אהרן ליכטנשטיין | מאמר זה מפרט את דין "מלאכת מחשבת" לעניין מלאכות שבת. האם דין זה הוא חלק מהגדרת המלאכה, או שזהו תנאי נוסף הדרוש לצורך חיוב? לשאלה זו יש מספר נפקא מינות, ומאמר זה מציע אף לראות שני רבדים בדין מלאכת מחשבת. | ||
| אירגון פעילות חינוכית שעשויה לגרום לחילול שבת | הרב אהרן ליכטנשטיין | האם מותר לארגן פעילות חינוכית בשבת לאנשים שאינם שומרים שבת וברור שיחללוה? מאמר זה מבאר את הבעיות הכרוכות בכך - "לפני עיוור", "הוכח תוכיח" ו"מסייע בידי עוברי עבירה". הוא מביא את תשובות האחרונים השונים שעסקו בכך, ומגיע לפסיקת הלכה מעשית. | ||
| לבקש בקשה שלא תהיינה נסיעות מיותרות בשבת | הרב יהודה עמיטל | האם מותר לחיילים להודיע בקשר בשבת שלא יביאו להם אוכל כיוון שהדבר כרוך באיסור שבת? מאמר זה, שנכתב כתשובה לאותם חיילים, מפרט את דיני "אין אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך" במציאויות השונות, ואף מביא את פסיקת ההלכה למעשה בעניין. | ||
| בגדרי שמירת נפש ו"שומר פתאים ה'" ובעניין פיקוח נפש דוחה שבת | הרב יהודה עמיטל | במהלך מלחמת המפרץ, נשמעה לפתע אזעקה במהלך תפילת העמידה. היו תלמידים שרצו מיד לחדר האטום, והיו כאלו שסיימו את תפילתם ורק אז רצו לחדר האטום. בעקבות כך, עלה לדיון הנושא של "שומר פתאים ה'", ועד כמה יכול האדם לסמוך על כך. מאמר זה עוסק בשאלה זו, ובשאלה האם במקרים שבהם הותר לאדם להסתכן - רשאי מי שאינו מוכן להסתכן לחלל שבת לשם כך. | ||
| קשר עניבה | הרב ברוך גיגי | מהו הקשר שאסור לקושרו בשבת?הראשונים נתנו שתי תשובות לשאלה זו: קשר של קיימא, וקשר שהוא מעשה אומן. מאמר זה מסביר את השיטות השונות בהבנת איסור קושר ובהבנת דין קשר עניבה בשבת. | ||
| גדרי פסיק רישא בשיטת רש"י | הרב ברוך גיגי | מהי הסברה לאסור דבר שאינו מתכוון בגלל 'פסיק רישיה'? מאמר זה מבאר את שיטת רש"י על פי הגמרות השונות העוסקות בנושא, ומבהיר כי במקרה של 'פסיק רישיה' יש להתייחס לשתי הפעולות כאל פעולה אחת, שאליה אי אפשר להתכחש ולומר שהיא בלתי מכוונת. | ||
| מבצע חומת מגן - הנחיות הלכתיות | הרב יוסף-צבי רימון | מאמר זה מביא תשובות שענה הרב לחיילים במהלך מבצע חומת מגן. | ||
הלכות מעשה שבת |
||||
| הנאה מתנור חימום שהודלק בשבת | הרב יהודה עמיטל | שאלו חיילים שדרו בחדר אחד עם חילוניים, שהדליקו בשבת תנור חימום: האם מותר להם ליהנות מחום התנור? שאלה זו זוקקת דיון בדין הנאה ממעשה שבת. המאמר מבאר את יסודות דין מעשה שבת, ומחלק בין מצבים שונים שבחלקם הותר ובחלקם נאסר ליהנות מאיסור שנעשה בשבת. | ||
| בדין הנאה מסרט שצולם בשבת | הרב ברוך גיגי | האם מותר לאדם ליהנות מסרט שצולם בשבת? מאמר זה מקיף את הצדדים השונים בבעיה זו: הנאה ממעשה שבת, דין "בכדי שייעשו", הגדרת הנאה, דיני קנסות על דברים שנעשו באיסור, והתייסות לפן הערכי-חינוכי שבעניין. מאמר זה מביא אף פסיקת הלכה למעשה בנושא זה. | ||
| מעשה שבת | אלי בלום | ידועה מחלוקת התנאים לגבי 'מעשה שבת'. מאמר זה מנסה להתוות קו מנחה במחלוקת זו, סביב השאלה האם האיסור הוא על האדם או שמא החפץ נאסר מצד עצמו. בצורה זו מנסה המאמר להבין גם את שיטת הרמב"ם בנושא. | ||
| שיטות רש"י והרמב"ם בדין "בכדי שיעשו" | הרב ברוך גיגי | שני טעמים נאמרו בדין "בכדי שייעשו": שמא יאמר לגוי לעשות, ושלא יהנה ממלאכת שבת. מאמר זה מבאר את שיטות רש"י והרמב"ם, ומתרץ את הקושי הנעוץ בשיטת הרמב"ם לגבי דין זה. | ||
| הנאה מאוכל שהובא בשבת | הרב יוסף צבי רימון | השאלה האם מותר לחייל ליהנות מאוכל שהובא אליו בשבת תלויה במספר שאלות נלוות, בהן עוסק מאמר זה: דין הנאה מאיסור שבת, מהו האיסור המדובר - תחומין, הבערה (בנסיעה), הוצאה מרשות לרשות. מאמר זה מפרט את הדינים השונים, ומביא גם את הפסק - הלכה למעשה לגבי חיילים, לכתחילה ובדיעבד. | ||
הדברים האסורים בשבת מדרבנן |
||||
| אמירה לעכו"ם | הרב יוסף צבי רימון | באילו מקרים הותרה אמירה לגוי בשבת? מאמר זה מבאר את פסיקת ההלכה במקרים השונים, ומחלק בין שתי בעיות - אמירה לגוי, והנאה ממלאכת גוי - כאשר לכל אחת מהן יש פתרונות שונים במצבים המשתנים. | ||
| בענין תפילין בשבת | משה פינצ'וק | מדוע אין מניחים תפילין בשבת? הגמרא מסבירה שהסיבה לכך היא שהתפילין הם אות והשבת היא אות. מאמר זה מנסה להבין את מאמר הגמרא לעומקה, ומתוך כך מגיע לדיון בסוגי העדות השונים - עדות לברור ועדות לפרסום ולהצהרה. | ||
הלכות כניסת השבת ויציאתה |
||||
| תוספת שבת | הרב יוסף-צבי רימון | מתי נכנסת השבת ומתי היא יוצאת?? מהו דין "תוספת שבת"? כיצד צריך לקבל את השבת? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע עיסוק בשיטת רבנו-תם, המחלק בין השקיעה הנראית לבין השקיעה שאחריה. | ||
| ביסוד חיוב הדלקת הנר בשבת | אורן דובדבני | האם יש לברך על הדלקת נרות שבת לפני הדלקתם או אחריה? הרמ"א מביא מחלוקת בשאלה זו, ומחלוקת זו מוסבר במאמר כמחלוקת בהבנה מהו אופי חיוב הדלקת נרות השבת: מעשה ההדלקה, או מציאות הנרות הדולקים. על פי מחלוקת זו יש להבין גם דינים שונים הנוגעים לנרות השבת. | ||
| הדלקת נרות שבת | הרב יוסף-צבי רימון | מהו טעמה של מצוַת הדלקת הנרות בערב שבת? על מי מוטלת חובת ההדלקה? האם קודם מדליקים ואחר כך מברכים, או להיפך? האם מי שמדליק את הנרות מקבל את השבת בהדלקה זו? אם כן - האם ניתן להתנות שלא לקבל את השבת בהדלקה? היכן צריך להניח את הנרות? | ||
הלכות קידוש והבדלה |
||||
| הלכות קידוש (ח"א) | הרב יוסף-צבי רימון | האם הקידוש על היין הוא חובה מדאורייתא או מדרבנן? האם הקידוש 'עושה' משהו, או שמטרתו היא רק להעיד על קדושתה של השבת? ממתי ניתן לקדש? מה דינו של מי שלא קידש בכניסת השבת? האם מותר לשתות מים לפני הקידוש? מהם הדינים של כוס הקידוש? מהו כוס פגום וכיצד ניתן לתקנו? | ||
| הלכות קידוש (ח"ב) | הרב יוסף-צבי רימון | כמה יין צריך לשתות מכוס הקידוש? וכמה צריך לשתות משאר כוסות המצווה? מי צריך לשתות מהיין: המקדש, או שכל אחד מהמסובים? האם אפשר לצרף שתיית כמה אנשים לשיעור הנדרש? מהו הדין של "קידוש במקום סעודה"? האם צריך לאכול בזמן הסמוך לקידוש? מהי הסעודה הנצרכת אחרי הקידוש? האם ניתן לקדש על פת או על שכר מדינה? האם ניתן ליטול ידיים לפני הקידוש? | ||
| קידושא רבה למי שאינו סועד - חלק א' | הרב ברוך גיגי | האם ברכת "בורא פרי הגפן" בבוקר יום השבת מהווה קידוש? מהו בכלל החיוב בקידושא רבה בבוקרו של יום השבת? בחלקו הראשון של המאמר, דן הרב גיגי ביסודות דין הקידוש ביום, ומביא את שיטות הראשונים השונות: האם יש חובה מעשית לאכול ולשתות יין כדי לקדש את היום, או שמא יש רק חיוב לקבוע את הסעודה על היין. | ||
| קידושא רבה למי שאינו סועד - חלק ב' | הרב ברוך גיגי | חלקו השני של המאמר דן בהפרדת הקידוש מהאכילה. המאמר תולה דין זה במחלוקת ראשונים אודות היחס שבין הקידוש לבין הסעודה: האם חיוב הקידוש נובע מחיוב הסעודה או להיפך. המאמר גם מתייחס לדינו של אדם שאינו אוכל - כיצד ינהג בערב שבת ובבוקרו של יום. | ||
| מצוַת הקידוש בבוקר השבת | הרב משה ליכטנשטיין | מהו היחס בין הקידוש ביום השבת לבין הקידוש בליל שבת? מהו עניינו של הקידוש ביום? מה הקשר בין השבת לבין "זכר ליציאת מצרים"? | ||
| בעניין זמן קידוש והבדלה | הרב אליקים קרומביין | אדם שלא אמר הבדלה במוצאי שבת יכול לאומרה עד יום רביעי. האם דין זה מציין את זמנה של המצווה, או שמא זמנה הוא דווקא במוצאי שבת, ואחר כך זהו דין תשלומים בלבד? מאמר זה דן בהלכות הבדלה וקידוש, ומגיע לדון ביסוד חיובם - האם הם יוצרים קדושה, או שהם רק מציינים אותה. | ||
| היחס בין מצוות קידוש בשבת לבין מצוות קידוש החודש | הרב ברוך גיגי | את המושג 'קידוש' אנו מוצאים בהקשרים שונים - קידוש החודש, קידוש היובל וקידוש השבת. האם יש קשר בין משמעות המושג בהקשריו השונים? מאמר זה מבאר נושא זה, עומד על היחס שבין הקידוש כפעולה אקטיבית לבין הקידוש כפעולה המהווה פירסום בעלמא, וכך מסביר את ההבדל שבין הקידושים השונים על פי שיטות הראשונים . | ||
| ויכלו בתפילה ובקידוש | נסים מזרחי | בערב שבת אנו חוזרים שלש פעמים על פסוקי 'ויכולו'. מאמר זה מבאר את דיני אמירת ויכולו, את מקור הדין ואת אופיו. | ||
| הלכות הבדלה | הרב יוסף-צבי רימון | האם חיוב ההבדלה הוא מדאורייתא או מדרבנן? מהם דיני אמירת "אתה חוננתנו"? האם אפשר להבדיל רק על יין? האם נשים חייבות בהבדלה? מהו סדר ההבדלה? מהן ההלכות הקשורות לבשמים ולנר? | ||
| הבדלה על כוס של סעודה שלישית | נתנאל ליבוביץ | נוהג שבעולם להבדיל במוצאי שבת על הכוס שעליה בירכו בסעודה השלישית. מאמר זה בוחן מנהג זה על פי דברי הראשונים והאחרונים. היסודות העומדים לדיון במאמר הם "אין עושין מצוות חבילות חבילות", החובה לברך ברכת המזון על היין, והאיסור לאכול קודם ההבדלה והקידוש. | ||
| "נשמה יתירה" | יוסי אורנשטיין | מהי אותה 'נשמה יתירה' המופיעה אצלינו בשבת קודש? מאמר זה מביא את המקורות השונים העוסקים בה, ובמשמעותה הרוחנית-מחשבתית. | ||
הלכות סעודות השבת |
||||
| לחם משנה בשבת ויו"ט | הרב בנימין תבורי | מהו מקור החיוב של לחם משנה בשבת וביום טוב? מאמר זה עוסק ביסודות דין לחם משנה, במקור הדין, ברמתו (האם הוא מדאורייתא או מדרבנן) ובטעמו. כמו כן, המאמר מביא גם נפקא מינות בין הטעמים השונים: חיוב נשים, חיוב לחם משנה בסעודה שלישית ועוד. | ||
| לחם משנה | יקיר רוטנברג | מהו עניינו של חיוב 'לחם משנה' בסעודות השבת? מאמר זה מבאר את מקורו של חיוב זה, וכך מגיע גם להבנה מעמיקה של ההבדל שבין השבת לבין ששת ימי המעשה. | ||
הלכות תפילות השבת |
||||
| בדין תפילת מוסף | אלי ליפשיץ | מספר דינים ייחודיים לתפילת המוסף בשבתות ובמועדים מעלים את שאלת מקורה של תפילה זו. מאמר זה עוסק בשאלה זו, ומביא מספר הבדלים ונפקא-מינות בין הטעמים השונים. | ||
| ויכלו בתפילה ובקידוש | נסים מזרחי | בערב שבת אנו חוזרים שלוש פעמים על פסוקי 'ויכולו'. מאמר זה מבאר את דיני אמירת 'ויכולו', את מקור הדינים הללו ואת אופיים. | ||
הלכות עירובין ותחומין |
||||
| עירוב בגדר תיל | הרב יהודה עמיטל | האם גדר תיל הבנויה משתי בלבד (לרוחב) עם עמודים מדי כמה מטרים נחשבת כמחיצה טובה לענין עירוב? אולי מחיצה זו נחשבת ל"מחיצה גרועה", ומועילה רק לשטח של בית סאתיים? המאמר דן בשאלה זו על פי פסיקות האחרונים והבנת המציאות. | ||
הלכות ראש חודש |
||||
| ראשי חודשים לעמך נתת (ח"א) | הרב משה ליכטנשטיין | מדוע אנו חוגגים חלק מראשי החודשים שני ימים? האם יש קשר בין שני הימים של ראש חודש לבין ימים טובים של גלויות? | ||
| ראשי חודשים לעמך נתת (ח"ב) | הרב משה ליכטנשטיין | זהו חלקו השני של המאמר העוסק בראשי החודשים שחוגגים אותם שני ימים. | ||
| קידוש החודש וברכתו | הרב שלמה לוי | בזמן שבית המקדש היה קיים, היה בית הדין מקדש את החודש וכל העם מכריז "מקודש". בימינו, אנו מברכים את החודש בשבת הקודמת לראש חודש. מהו מעמדם של כל אחת מההכרזות הללו? | ||
| קידוש החודש ועיבור השנה | יוסף צבי רימון | מהי משמעותם של עיבור השנה וקידוש החודש? האם מותר להזכיר תאריך לועזי? | ||
| בעניין חודש העיבור | הרב בנימין תבורי | לחודש העיבור ישנן השלכות רבות על עולמו של היהודי. מאמר זה סוקר את ההשלכות השונות ואת ההתייחסויות לחודש אדר א' בפוסקים. מסקנת המאמר היא שיש לחלק בין דינים המתייחסים לשנה כמסגרת זמן נפרדת לבין דינים המתייחסים לשנה כמקבץ של שנים-עשר חודשים. | ||
| ההלל - שבח והודאה | הרב משה ליכטנשטיין | באמירת ההלל אנו מוצאים שני אספקטים שונים: ההלל וההודאה. מה בין זה לזה? מאמר זה מבאר את השוני בין הגדרים הללו, ואת העובדה כי בכל פעם שאנו אומרים דברי שבח לקב"ה - ברכות השחר, פסוקי דזמרה, תפילת שמונה עשרה והלל - אנו מוצאים את שני הפנים הללו כמשלימות זו את זו. | ||
הלכות הגעלת כלים |
||||
| בעניין שיעורו של ליבון קל, שדינו כהגעלה | הרב יהודה עמיטל שליט"א | לעיתים אי אפשר להגעיל כלים מסויימים בגלל גודלם או בשל קשיים טכניים אחרים. האם אפשר ללבן כלים אלו ליבון קל? | ||
הלכות חמץ ומצה |
||||
| מצה עשירה | הרב שלמה לוי | האם ניתן לצאת ידי חובת מצת מצווה במצה עשירה? האם יש הבדל בין מצה שנילושה במי פירות לבין מצה שנילושה בתערובת של מים ומי פירות? | ||
הלכות בדיקת חמץ |
||||
| המוכר כל ביתו לנכרי, האם צריך לבדוק חמץ בליל י"ד ניסן? | הרב שמואל דוד | למדנו שהנוסע מביתו פחות משלושים יום קודם הפסח - חייב בבדיקת חמץ. האם יכול אדם למכור את כל ביתו לנכרי, כדי להיפטר מבדיקה? | ||
| בדיקת חמץ לפני י"ד בניסן | הרב יאיר קאהן | הגמרא בפסחים דנה בשאלת בדיקת חמץ לפני י"ד בניסן, לעניין שוכר ומשכיר ולעניין היוצא לדרך. האם בדיקה זו מהווה קיום של מצוות בדיקת חמץ, או שמא היא רק מוודאת שאין בבית חמץ, אך אין בה קיום של מצוות בדיקת החמץ? מאמר זה עוסק בשאלה זו, ובדעות הראשונים בסוגייה. | ||
| בעניין מכירת חמץ ומכירת הערמה במצוות ואיסורים | הרב בנימין תבורי | המאמר עוסק בנושא מכירת החמץ, תוך דיון כללי בנושא הערמה במכר. נראה, שיש לחלק בין הערמה שמטרתה להיפטר ממצווה לבין הערמה שמטרתה לברוח מאיסור. | ||
הלכות סדר פסח |
||||
| סדר העדיפויות באכילת מצת מצווה בליל הסדר | הרב שלמה לוי | מה דינו של אדם שאין לו מצה שמורה לליל הסדר? | ||
| מצוַת אכילת מצה | הרב שלמה לוי | הציווי המשולש על פסח, מצה ומרור מעלה את השאלה מהו היחס בין מצוות אלו. האם לכל מצווה יש מעמד עצמאי, או שיש מצווה אחת מרכזית והשאר טפילות לה? לשם דיון בשאלה זו, יש לברר האם מצוַת אכילת המצה היא חיוב אחד או חיוב כפול, והאם יוצאים ידי חובת אכילת מצה במצה שאוכלים בתחילת הסדר או במצת האפיקומן. | ||
| איסור מלאכה בערב פסח | הרב יאיר קאהן | מהו גדרו וטעמו של האיסור לעשות מלאכה בערב פסח? מאמר זה מפרט את השיטות השונות, החלוקות ביניהן בזמן האיסור - היום כולו או רק חצי ממנו, ובטעמו - משום הקרבת הקרבן או כדי לאפשר הכנה נאותה לליל הסדר. | ||
| חינוך התינוקות בארבע כוסות | יהודה פלס | הגמרא כותבת כי יש חובה לשתף את התינוקות במצוות ארבע כוסות. כיצד חובה זו מסתדרת עם כך שהתינוקות אינם חייבים כלל במצוות? המאמר מיישב קושי זה, ומבאר בכך את עניינה של מצוות ארבע כוסות. | ||
| בעניין ארבע כוסות | הרב שלמה לוי | האם כל כוס מארבע הכוסות היא מצווה בפני עצמה, או שכל הכוסות הן מצווה אחת? האם צריך לברך על כל כוס וכוס בנפרד? שאלה זו זוקקת דיון בהלכות ארבע כוסות מחד, ובהלכות הפסק בברכות הנהנין מאידך. | ||
| דיני ערב פסח שחל להיות בשבת - מן המקורות ועד להלכה למעשה (חלק א') | הרב יוסף צבי רימון | דיני ערב פסח שחל להיות בשבת הינם מורכבים ודורשים שינון ובאור. לפניכם קובץ המבאר את ההלכות השונות הקשורות לערב פסח שחל בשבת - מן המקורות ועד להלכה למעשה. | ||
| דיני ערב פסח שחל להיות בשבת - מן המקורות ועד להלכה למעשה (חלק ב') | הרב יוסף צבי רימון | זהו חלקו השני של פירוט הלכות ערב פסח שחל להיות בשבת - מן המקורות ועד להלכה למעשה. | ||
| למען תספר ולמען תזכור | הרב יאיר קאהן | מה בין מצוות סיפור יציאת מצרים לבין מצוות זכירת יציאת מצרים? מאמר זה עוסק בשאלה זו ומסביר כי אלו שתי מצוות ההפוכות במגמתן: האחת - מטרתה לזכור את העבר ולהסיק ממנו מסקנות להווה, והשנייה - מטרתה להחיות שוב את העבר. | ||
הלכות ספירת העומר |
||||
| ספירת העומר | הרב אהרן ליכטנשטיין | הגמרא קובעת שיש למנות בספירת העומר הן את השבועות והן את הימים. האם שתי הספירות הן שני חלקים של מצווה אחת, או שאלו הן שתי מצוות? ייתכן שהקיום הכפול מקביל לאופי הכפול של ספירת העומר: קרבן העומר מזה, והקשר בין שבועות לבין חג הפסח מזה. | ||
| אדם ששכח לספור באחד מימי הספירה - כיצד ינהג? | מאיר נהוראי | מה דינו של אדם ששכח לספור את אחד מימי ספירת העומר? | ||
| מי ששכח לספור ספירת העומר | הרב דניאל שרייבר | מה דינו של מי ששכח לספור ספירת העומר? מאמר זה מבאר את השיטות השונות ביחס לדיני שכחה בספירה ומביא את טעמיהן השונים. המאמר גם נוגע במחלוקת האם ספירת העומר היא מצווה אחת או שהיא ארבעים ותשע מצוות שונות, שאלה המשליכה על השיטות השונות ביחס לדינו של השוכח. | ||
| בעניין גילוח לכבוד שבת בימי ספירת העומר | הרב אהרן ליכטנשטיין | האם מותר להתגלח בימי ספירת העומר לכבוד שבת? מאמר זה מביא את המקורות השונים בעניין ודן בגילוח בספירת העומר בכלל, ובגילוח לכבוד שבת בפרט. | ||
| המימד הכפול בספירת העומר והשלכתו להלכה | שמואל דביר | במצוות ספירת העומר אנו מוצאים מספר מחלוקות בראשונים: האם שומע כעונה בספירה, האם בזמן הזה זו מצווה דאורייתא או דרבנן, והאם זוהי מצווה אחת או 49 מצוות. האם יש קו השוזר את כל המחלוקות הללו? מאמר זה טוען שכל השאלות הללו תלויות בחקירה אחת: האם תקופת הספירה היא בעלת חשיבות בפני עצמה, או שזוהי תקופת מעבר בלבד. | ||
הלכות יום טוב |
||||
| שואלין ודורשין בהלכות הפסח | הרב יוסף צבי רימון | מתי בדיוק קיימת חובה לשאול ולדרוש בהלכות הפסח? מאמר זה מבאר את הסוגיות העוסקות בחובה זו, ומביא את דברי הראשונים והאחרונים בנידון. | ||
הלכות תשעה באב |
||||
| ט' באב שחל בשבת | הרב בנימין תבורי | כאשר תשעה באב חל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון, חלים עליו מספר דינים ייחודיים. מאמר זה מבאר את האפשרויות השונות, את הנפקא-מינות הנובעות מהן לגבי שבת ויום ראשון, את מחלוקת הראשונים ואת פסיקת ההלכה. | ||
| תשעה באב איקרי מועד | משה פינצ'וק | מדוע נקרא תשעה באב 'מועד'? מאמר זה מבאר את הרעיון העומד מאחורי דברי חז"ל אלו, שיש להם משמעות הלכתית ורעיונית המקשרת בין החורבן לבין תחילתה של הגאולה. | ||
| מדיני תשעת הימים | הרב יוסף צבי רימון | מאמר זה מפרט את הדינים הקשורים לתשעת הימים על פי המקורות השונים, ומביא את פסיקת ההלכה ואת התייחסות האחרונים לדינים שונים בימינו. | ||
הלכות שאר התעניות |
||||
| על חובת התעניות בזמן הזה (ח"א) | הרב שמואל דוד | מדוע אנו מתענים בחמשת התעניות בימינו? | ||
| על חובת התעניות בזמן הזה (ח"ב) | הרב שמואל דוד | חלקו השני של המאמר העוסק בחמשת התעניות בימינו. | ||
| חיוב קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש | הרב בנימין תבורי | מהו אופי הקריעה על ירושלים, על ערי יהודה ועל מקום המקדש? האם חובת הקריעה נוהגת גם בימינו? | ||
| לזעוק ולהריע על כל צרה שתבוא | הרב יאיר קאהן | הרמב"ם כותב כי יש מצווה לזעוק ולהריע על כל צרה שבאה על הציבור. מאמר זה דן בשיטתו ומביא את הגישות השונות ביחס למצווה זו - מה כוללת זעקה זו, על אילו צרות יש חובה לזעוק ועל אילו אין חובה כזו. | ||
| חורבן וגאולה בזמן - עיון ברמב"ם | הרב יהודה שביב | במניין התעניות, בחר הרמב"ם למנותן בסדר שונה מן המניין המוזכר בנביאים. לשם מה שינה הרמב"ם את סדר התעניות? המאמר מבאר קושייה זו על שיטת הרמב"ם, ומסביר את הערך המוסף המחשבתי הגלום בדבריו. | ||
| קריעה על ירושלים ועל מקום המקדש בזמן הזה - חלק א | יצחק ברט | האם קיימת כיום חובת קריעה לאדם הרואה את ירושלים ואת מקום המקדש? מאמר זה מבאר את עניינה של חובת הקריעה ואת טעמיה השונים, ועל פיהם הוא דן בשאלה האם בזמן הזה עדיין קיימת חובה זו. | ||
| קריעה על ירושלים ועל מקום המקדש בזמן הזה - חלק ב | יצחק ברט | בחלקו השני של המאמר, הוא דן בפרטי חובת הקריעה - היכן בירושלים יש לקרוע, ימים מסויימים שאין קורעים בהם ומה דינו של תושב ירושלים שנמצא בה יום יום. | ||
| "על הצר הצורר אתכם" | הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל | באילו מקרים יש לצום ולהתענות? מאמר זה דן בהסבר שיטת הרמב"ם, המחלק בין צרות המתרגשות על הציבור בכל דור ודור לבין תעניות זכר החורבן. מאמר זה הוא סיכום של שיחה שנתן הרב בארה"ב בשנת תשכ"ח. | ||
הלכות תענית יחיד |
||||
| " קדשו צום קראו עצרה" חלק א' | יחיעם עוזרי | מתי אדם יכול לקבל על עצמו להתענות תענית יחיד? מאמר זה מבאר את הדינים השונים הקשורים לקבלת התענית, מהותה וזמנה. | ||
| "קדשו צום קראו עצרה" חלק ב' | יחיעם עוזרי | חלקו השני של המאמר דן בנוסח קבלת התענית לפי השיטות השונות, וכן בפסיקת ההלכה למעשה באחרונים. | ||
הלכות ראש השנה |
||||
| קידוש וטעימה לפני התקיעות | הרב יהודה עמיטל | האם מותר לאכול לפני תקיעת השופר? מהו ההבדל בין אכילה לפני התקיעות לבין אכילה לפני קיום מצוות אחרות? | ||
| מצות שופר | הרב דניאל שרייבר | מהי התקיעה בה אנו מחוייבים בראש השנה - תקיעה, שברים או תרועה? מאמר זה מבאר את סדר התקיעות הנדרש על פי השיטות השונות, ואת הסדר הנהוג כיום. | ||
| הגדרת מצוות שופר | הרב דניאל שרייבר | מהו החיוב במצוות השופר: לשמוע קול שופר או לתקוע בשופר? מאמר זה דן בשאלה זו ובראיות שניתן להביא לכל צד. כמו כן, המאמר מביא את שיטות הראשונים והאחרונים ביחס ליסוד החיוב במצוות השופר, ומחלק בין קיום המצווה למעשה המצווה. | ||
| בעניין אמירת "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט" בעשרת ימי התשובה | הרב אהרן ליכטנשטיין | מה דינו של מי ששכח ולא אמר "המלך הקדוש" או "המלך המשפט" בעשרת ימי התשובה? מאמר זה מביא את השיטות השונות בעניין, ומבאר את הרעיון המחשבתי המנחה את פסיקת ההלכה. | ||
| "בחצוצרות וקול שופר - הריעו לפני המלך ה'" | יצחק ברנד | האם יש לתקיעה בשופר בראש השנה קשר לתקיעה במקדש על הקרבנות? מאמר זה מרחיב בנושא זה ומסביר לאורו דינים ומדרשים שונים הקשורים לתקיעה בשופר. | ||
| "עלה אלוקים בתרועה, ה' בקול שופר" | שמואל זיידרמן | מהי מהותה של תקיעת השופר בראש השנה? מאמר זה מנסה להבין, לאור מדרשים והלכות הקשורים בתקיעת השופר, את טעמה של מצווה זו. מחד - יש בה פן של קריאה לתשובה, אך מאידך - יש בה גם פן של המלכה . כמו כן, המאמר משווה בין תקיעת השופר בראש השנה לבין התקיעה בשופר ביובל. | ||
| תשליך בשבת | הרב שמואל דוד |
האם יש לומר 'תשליך' בשבת?
|
||
הלכות יום הכיפורים |
||||
| בעניין קיום שבתון ביום הכיפורים | הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א | שתי מצוות מוטלות עלינו ביום הכיפורים: איסור אכילה מחד, ואיסור אכילה ושתייה מאידך. האם קיים קשר בין שני האיסורים הללו? | ||
| "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך" - בין יום כיפור לסוכות | יוני גרוסמן | מהו היחס בין תפילין של יד לתפילין של ראש, ומהו הקשר ביניהם לבין יום הכיפורים וחג הסוכות? מאמר זה משווה בין היחס בין שני בתי התפילין ומשמעות מקום הנחתם, לבין הקשר הקיים בין שני המועדים - יחס בין שעבוד הרוח ובין שעבוד החומר לקב"ה. | ||
הלכות ארבעת המינים |
||||
| לולב וערבה | הרב משה ליכטנשטיין | מה היחס בין מצות נטילת לולב לבין מצות חבטת הערבה? מדוע נטילת לולב נוהגת בכל מקום ואילו חבטת הערבה נוהגת מדאורייתא רק במקדש? | ||
| בעניין נענועי לולב בהלל | הרב אהרן ליכטנשטיין | מה יעשה אדם העומד בהתלבטות בין אמירת הלל בציבור ללא לולב, לבין אמירת הלל ביחידות עם לולב? מאמר זה דן בשאלה ובוחן אותה לאור דיני הלל ודיני לולב. | ||
הלכות סוכה |
||||
| סיכוך על גבי מעמיד שאינו ראוי לסכך | הרב שלמה לוי | האם מותר להעמיד סכך על גבי דבר הפסול לסכך? ומה דינו של 'מעמיד דמעמיד'? | ||
| "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך" - בין יום כיפור לסוכות | יוני גרוסמן | מהו היחס בין תפילין של יד לתפילין של ראש, ומהו הקשר ביניהם לבין יום הכיפורים וחג הסוכות? מאמר זה משווה בין היחס בין שני בתי התפילין ומשמעות מקום הנחתם, לבין הקשר הקיים בין שני המועדים - יחס בין שעבוד הרוח ובין שעבוד החומר לקב"ה. | ||
הלכות חנוכה | ||||
| הדלקת נר חנוכה לחיילים ולמטיילים | הרב אהרן ליכטנשטיין | האם חיילים ומטיילים חייבים להדליק נר חנוכה? מהי הגדרת ה"בית" שחייבים להדליק בו נרות? | ||
| הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת | הרב אהרן ליכטנשטיין | כיום נפוץ המנהג להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת בברכה. מנהג זה הינו בעייתי מצד מקורו, אופיו והצורך לברך על כך - אפילו שמברכים כל אחד אח"כ בביתו. בכך עוסק מאמר זה המבאר את השיטות השונות לגבי הדלקה זו, ואת יסוד מחלוקתן - האם זהו פרסומי ניסא דרבים, או מעין 'זכר למקדש'. | ||
| "הנרות הללו קודש הם" | הרב בנימין תבורי | מהי משמעות הביטוי "הנרות הללו קודש הם"? מאמר זה מביא מספר הבנות ונפקא מינות לדין קדושה שקיים בנרות החנוכה, ומביא אף הסבר שהקדושה בנרות החנוכה נובעת מדמיון בין נרות החנוכה לנרות שבמקדש - דמיון שבא לידי ביטוי אף בהלכות השונות. | ||
| נר חנוכה הדולק פחות מחצי שעה | הרב שלמה לוי | האם חיילים שנדרשים לצאת לפעילות מבצעית ונרות החנוכה שלהם לא ישארו דלוקים למשך חצי שעה יכולים לברך על הדלקתם? מאמר זה דן בשאלה זו ובא מתוך כך לדיון ביסודות דין הדלקת נרות: הדלקה עושה מצווה או הנחה, כבתה זקוק לה או אין זקוק לה, וכן האם מחשבה לכבות את הנרות לפני תום השיעור המתחייב פוגמת בהדלקה וביכולת לברך עליה. | ||
| על "השמש" | הרב יהודה שביב | מדוע אנו מוסיפים נר נוסף על נרות החנוכה? מאמר זה מבאר את עניינו של השמש - על פי הגישות השונות בפוסקים. | ||
| "מעלין בקודש" | הרב מאיר שפיגלמן | הגמרא תולה את שיטת בית הלל שמוסיף והולך בנרות החנוכה ב"מעלין בקודש". מהו הקשר בין אימרה זו לבין נרות חנוכה? מאמר זה מבאר את עניינו של נס פך השמן בהקשר זה, השופך אור חדש על ימי החנוכה. | ||
| מהדרין ומהדרין מן המהדרין בנר חנוכה | עזי ליפשטט | בנר חנוכה אנו מוצאים דין ייחודי של 'מהדרין מן המהדרין'. מהו אותו הידור ייחודי - האם זהו הידור כמותי במספר הנרות, או שזהו הידור איכותי - המהדרין ביותר? מאמר זה בוחן את שתי האפשרויות הללו ואת דעות הראשונים והפוסקים בעניין. | ||
| דיני חנוכה | הרב שלמה לוי | במקרה שאדם נוסע בליל חנוכה ממקום למקום - היכן הוא צריך להדליק את הנרות? מהי ההגדרה של "בית" לעניין חנוכה? היכן צריך להדליק נרות תלמיד ישיבה? | ||
| ברכת שהחיינו על עיצומו של יום בחנוכה | הרב ברוך גיגי | האם ברכת "שהחיינו" שאנו מברכים ביום הראשון של חנוכה ניתקנה על הדלקת הנרות, או על עיצומו של היום (כמו ברכת "שהחיינו" בחגים ובמועדים)? | ||
הלכות מצוות הפורים |
||||
| דין פרוז ומוקף בן יומו בפורים משולש | הרב שלמה לוי | בהלכות פורים קיים דיון נרחב בפוסקים לגבי דין פרוז ומוקף בן יומו. מאמר זה מביא בקצרה את הדיון ההלכתי, ואת יישומן למעשה לגבי דיני פורים משולש - שגם הוא נושא נרחב וזוקק ברור. | ||
| קיום מצוות משלוח מנות בפירות שיש בהם קדושת שביעית | הרב שלמה ברין | האם מותר לקיים את מצוות משלוח מנות בפורים ע"י פירות הקדושים בקדושת שביעית? מאמר זה מנתח את הצדדים השונים בשאלה זו - האם משלוח מנות מהווה מסחר, והאם מסחר כזה נאסר כחלק מאיסורי שביעית. בסופו הוא אף מביא את פסיקת ההלכה למעשה. | ||
| משלוח מנות מפירות שביעית | הרב שלמה לוי | האם מותר לשלוח מנות מפירות שביעית? מאמר זה דן במוקדים השונים של שאלה זו: האם נגדיר את משלוח המנות כפריעת חוב - האסורה בשביעית, וכן האם ניתן להגדיר את השולח כבעלים של הפירות, אף על פי שאלו פירות שביעית. בסופו הוא אף מביא את פסיקת ההלכה למעשה בנידון. | ||
הלכות מגילה |
||||
| הקדמת קריאת מגילה לקודם הלילה | הרב יהודה עמיטל | האם ניתן להקדים את קריאת המגילה לפלג המנחה, כאשר אי אפשר לקרותה בלילה? | ||
| "מגילה ניתנת לקרות ולא לכתוב" | הרב אליקים קרומביין | ישנם מספר הבדלים בין דיני מגילת אסתר לבין כתבי הקודש האחרים - יוצאים ידי חובה גם אם לא קוראים אותה כולה מן הכתב, ועוד. מאמר זה מבאר את ההבדלים השונים בין אסתר לשאר הספרים ומדגיש את משמעותו של הבדל זה מבחינה מחשבתית. | ||
| דין פרוז ומוקף בן יומו בפורים משולש | הרב שלמה לוי | בהלכות פורים קיים דיון נרחב בפוסקים לגבי דין פרוז ומוקף בן יומו. מאמר זה מביא בקצרה את הדיון ההלכתי, ואת יישומן למעשה לגבי דיני פורים משולש - שגם הוא נושא נרחב וזוקק ברור. | ||
| מצוַת קריאת מגילה | הרב בנימין תבורי | מגילת אסתר נקראת הן ביום והן בלילה. איזה קריאה היא הקריאה העיקרית? האם ה'יום' מתחיל מהלילה או מהבוקר? | ||
| "אף הן היו באותו הנס" | הרב אמנון בזק | מהי משמעות הביטוי "אף הן היו באותו הנס"? מהו תוקף חיוב הנשים הנובע מכלל זה? האם ישנה חלוקה בין החיוב לקרוא את המגילה לבין החיוב לשמוע אותה? | ||
| חיוב נשים, קטנים ועבדים בקריאת המגילה | הרב בנימין תבורי | מהי רמת החיוב של נשים בקריאת המגילה? האם גם קטנים חייבים בקריאה זו? האם קטנים יכולים להוציא גדולים ידי חובתם? מה הדין של עבדים כנעניים? | ||
| בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר | הרב יהודה עמיטל | כידוע, יושבי הערים הפרזות קוראים את המגילה בי"ד באדר ואילו יושבי הערים המוקפות קוראים בט"ו. מה דינו של בן עיר ששמע את המגילה בי"ד, ונוסע בט"ו לירושלים? מה הדין אם מקום מגוריו הוא בירושלים? | ||