שיעור כללי / תשנ"ב דף מס' 5

מסכת יבמות, פרק שביעי

בעניין ייבום חרש שוטה וקטן (הרב ליכטנשטיין)

 

קיב: "ב' אחין חרשין... ואינו מוציא לעולם"; תוספתא, פי"א הל' י"ב-י"ג	א.
ירושלמי, פ"ז ה"ד "חרש פוסל... בחרש ייבם"; תוספתא, פ"ט ה"ח	ב.
נו. "אחד המערה... קשיא"; תד"ה לדברים (בעיקר בסופו "ולא פליגי... בהעראה"); ירושלמי, פ"ו ה"א "מה קנה... בכל הדברים" (עדיף עד סוף ההלכה); רמב"ן נו., ד"ה קנה	ג.
קידושין יט. "בעי ריש לקיש... קמ"ל"; תד"ה ומדאורייתא; רמב"ן יבמות צו., ד"ה מתני'	ד.
שבת קנג. ראשית המשנה; בגמרא שם "אין עמו... לשוטה", וברש"י ד"ה לשוטה: [גיטין נט. המשנה הראשונה; כתובות כ. "דבר שטיא... זכין", ובשיטה מקובצת שם, דברי תלמידי רבנו יונה והר"י מיגש; רמב"ם הלכות מכירה, פכ"ט ה"א וה"ד]	ה.

[ו. גיטין עא. "אמר רב כהנא חרש... לאשתו"; רמב"ן יבמות קד:, ד"ה הא דאמרינן, עד "כלום לעולם"; רמב"ם הלכות
עדות, פ"ט ה"ט]