שיעור / תשל"ד דף מס' 22

מסכת סוכה, פרק שלישי (ל.)

בעניין מצוה הבאה בעבירה (הרב ליכטנשטיין)

 

א. מקור והיקף הדין, הסוגיה כאן; לעיל ט. תד"ה ההוא (עד "מדרבנן"): ירושלמי שבת פי"ג ה"ג "חברייא.. אינן מצות": חי' הרמב"ן פסחים
לה. (ויעויין ברש"י שם לה: ד"ה דמאי).

ב. אופי הדין - ירושלמי הנ"ל; ראב"ד "תשובות ופסקים" עמ' כז, ותשובת הרמב"ן על זה עמ' לז-לח: רמב"ם הל' לולב פ"ז ה"ז והל' שופר
פ"א ה"ג, ברכות מז: "מעשה בר"א... דרבים שאני"; [שו"ע יו"ד סי' שמ סי' כח, ובש"ך שם ס"ק מב].

ג. האם יש דין מצוה הבאה בעבירה בגזול אף לאחר קנייני גזילה - רש"י בשמעתין ל: ד"ה ובקרקע: תד"ה הא קנייה, או ביתר ביאור ב"ק
סז. תד"ה אמר: ויעויין מקור דברי ר"ת ספר הישר סי' קכ [אם אפשר גם בהגהה שם]. ובמה שהובא בשמו בשטמ"ק שם מתוס' שנץ: בעה"מ,
ובמלחמות וראב"ד בשמעתין: חי' הרשב"א גיטין נה. ד"ה ואי אמרת: רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ו ה"ז [ירושלמי ביכורים פ"א ה"ב]