שיעור כללי / תשנ"ד דף מס' 14

מסכת סוכה, פרק ראשון (יא:)

בעניין פסול דבר המקבל טומאה לסכך (הרב ליכטנשטיין)

יא:, "זה הכלל... ועץ עבות ללולב".

יב:, "סככה באניצי פשתן פסולה", וברש"י ד"ה סככה ובתד"ה באניצי (בסופו), "ועוד י"ל מח' בשאר טומאות".

יג:, "ירקות שאמרו... דליתנהו דמי", וברש"י שם, ד"ה ירקות, ופוסלין.

טו., המשנה השניה; טו:, "או בארוכות המטה... ואין מסככין בה" [ובתד"ה בארוכה, מטה] ובתד,ה דלא; מאירי, ד"ה כבר ביארנו.

רמב"ם, פ"ה הל' סוכה הל' א-ד ובראב"ד שם ו"מגיד משנה" עליו.

נדה נט: (בסופו), "ישבו... כתמים"; ס: "שלש שטבלו וכו'... לעשירים" ובתד"ה במטלניות [חי' הר"ן נז:, ד"ה מודה שמואל].

ירושלמי פ"א ה"ו (בסופה), וסכת... טומאה"; ראבי"ה, סי' תרט, עד "קפידא בסכך" (הובא במרדכי, סוף סי' תשלא).