שעור כללי / תשל"ג דף מס' 46

 

מסכת שבועות, פרק ששי (מג.)

 

בענין קדשים שחייב באחריותן ודבר הגורם לממון (הרב ליכטנשטיין)

 

א. ב"מ נו. המשנה, ושם נח. הגמ'; ב"ק עד: סוף המשנה, ושם עו. "ר"ש אומר... מבית האיש"; שם עא: "שור
הנסקל... כממון דמי"; שם צח. "אמר רבה השורף... מי אמרינן". תוספתא ב"ק פ"ד ה"א "שור של
הקדש... נותנין את נזקו"; סנהדרין קיב: "ת"ר היו בה (בראש העמ') ...ור"ש היא דאמר ממון בעלים
הוא".

 

ב. פסחים ה: "אמר מר יכול יטמין... קמ"ל"; ירושלמי פסחים פ"ב ה"ב (יד. בירושלמי הגדול) "אית תני תני
לא יראה.. כר"ש". [קצוה"ח סי' שפו סק"ז]

 

ג. ב"ק עא: תד"ה וסבר; רמב"ן קונטרס דינא דגרמי "אשתכח השתא... " (כעמ' אחר התחלה).