שעור כללי / תשנ"ג דף מס' 21

 

מסכת שבועות, פרק שלישי (כז:)

 

בעניין היחס בין שבועת ביטוי לשבועת שוא (הרב עמיטל)

 

רמב"ם הל' שבועות פ"א הל' ד' ה' ו' ז'.

שם, פ"ה הל' י"א ובכ"מ שם, י"ב, י"ג, ט"ו, ט"ז וברדב"ז שם, י"ח, רש"י דף כט. ד"ה שבועה שלא נעידך, שם
ע"ב ד"ה קתני, דף כה. ד"ה ליתא כלהבא, דף כו. ד"ה מאי מיעט ובסוכה דף נג ד"ה מלקין.

ריטב"א נדרים דף טו. ד"ה אמרינן בגמ' שבועה שלא יישן. להלן דף כט. גמ' שבועה שראיתי וכו' רבא אמר,
ריטב"א שם ד"ה רבא בא"ד ונראין דברי אמוראין שם, רמב"ן ד"ה ואוקימנא.

נדרים דף כד: ריטב"א ד"ה הרי יצתה שבועה לשקר, שם נמוקי יוסף ד"ה גמ' תנא.

ר"י מגש שבועות דף כז: ד"ה מתני' שבועה עד ודייקינן.

שו"ע יו"ד סי' רט"ו סעיף א', בהגר"א שם, באד' ומ"מ דבריו צ"ע.

מלחמות בסוף הפרק בסוף הקטע באד' וכל ז שפרשנו וכו'.

נדרים ח. גמ' מנין שנשבעין לקיים וכו', שם ר"ן, רא"ש, תוס', ריטב"א ושיטה מקובצת בשם רנב"י.

שם, מאירי ד"ה בשלישי של שבועות עד שזדונה מלקות ושגגתה בלא כלום.