שעור / דף מס' 29

 

בעניין ספק טומאה ברה"ר ורה"י (הרב ליכטנשטיין)

 

א. טהרות פ"ה משניות א-ב וברש"י ד"ה רבי עקיבא; שם פ"ו, מ"ד-מ"ז. רמב"ם פט"ו הל' אבות
הטומאות הל' ח' (עד "ספיקו טמא") והל' ט'.

 

ב. סוטה כח., "ת"ר שלש פעמים... בין ברה"ר ספיקו טהור" ובתד"ה מכאן. תוספתא טהרות פ"ו ה"י,
"שאלו את בן זומא... וא"א לשאול לרבים". רמב"ם, פט"ז הל' אבות הטומאות הל' א-ב (והשוה לעיל, פ"ט
הל' טומאת מח הל' יא-יב ובראב"ד שם).

 

ג. נזיר נז., "שני נזירים... שמע מינה" ובתד"ה באומר; תוס' הרא"ש נדה ג., ד"ה אי.

 

ד. נדה ב., המשנה והגמרא עליה עד "לא אמרינן אוקמה אחזקתה" ובתד"ה מעת עד "כל טהור יאכל
בשר", תוס' הרא"ש ד"ה קסבר, עד "כדכתיבנא התם".

[סוטה כח:, תד"ה ברשות הרבים, עד "דעת נוגע ומגיע"; נדה יז:, תד"ה ואין שורפין].

 

ה. נדה ה:, "מכדי... יד חברותיה", חידושי הרשב"א ד"ה מכדי;. רמב"ם פ"ט הל' נזירות הל' ט"ז
ובראב"ד שם.

 

[ו. ירושלמי נזיר פ"ח ה"א, "נזיר שנטמא בספק רה"י... אלא לחומרין"; שו"ת אחיעזר, ח"א סי' א', בעיקר
סעיפים א-ג;.

יבמות יא., "אמר רב... כתיב בה" ובתד"ה צרת וד"ה מאי רמב"ם פי"א הל' גירושין הל' י"ד;

חי' ר' חיים הלוי פ"ו הל' יבום וחליצה הל' י"ט].

 

ז. פסחים ט., "אין חוששין... מידי ודאי" ובתד"ה ואם; חולין ב:, תד"ה דליתיה;

חי' הרמב"ן חולין ב: ד"ה ואם.

חי' הרמב"ן ב"ב נה: ד"ה ספק, "אלא יש לומר... שאר איסורין מינה" (ביחס לסוף המשנה, טהרות פ"ו
מ"ד).

בס"ד