שעור / תשל"ו דף מס' 27
בעניין אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין (הרב ליכטנשטיין)
א. עדיות פ"א מ"ה, וברמב"ם וראב"ד שם.
ב. ע"ז לה:, "והשמן שלהן... אי לא לא", ובתוס' ד"ה והתנן וד"ה אי; חי' הרמב"ן, , ד"ה מה ראו, "והוי
יודע... אין גוזרין עליהם כלום"
ר"ן על הרי"ף (יד: באלפס), ד"ה רבי, עד "הוה שרי נמי הא".
ג. גיטין לו:, "איבעי להו התקין הלל... יותר מהלל אבטליניה", ובתוס' ד"ה אלא.
ד. מגילה ב., "מגילה נקראת בי"א מנלן... בחכמה ובמנין".
ה. מועד קטן ג:, "מאי ימים שלפני רה"ש... יבוא ויבטל".
ו. רמב"ם, פ"א הל' ממרים הל' א-ג; שם, פ"ב הל' א-ח;
הקדמת הרמב"ם ל"משנה תורה", ד"ה נמצא וד"ה ודברים;
פ"ד הלכות קריאת שמע הל' ח'.
ז. ע"ז ז., "ת"ר הנשאל לחכם... הלכתא כרבי יהושע בן קרחה"; ש"ך, "פלפול בהנהגת הוראות באיסור
והיתר", "יורה דעה", סי' רמ"ב (בסופו), עד "וכ"ד הגמי"י שם".
ח. תוס' שאנץ (נדפס בגמרא), עדיות פ"א מ"ה;
חי' הריטב"א, עירובין יג:, ד"ה אלו ואלו.