שעור / דף מס' 25

 

בעניין כל ישראל ערבים זה לזה (הרב ליכטנשטיין)

 

א. דברים כז: יא-כו וברש"י ורמב"ן;

ויקרא כו: לז וברש"י.

 

ב. סוטה לב., "ברכות וקללות... במקומן".

ובגמרא לז., "תנו רבנן... שכך גרמו לו";

ירושלמי סוטה פ"ז ה"ד "ברוך בכלל... הרי זה בכלל ברוך".

 

ג. שבועות לט., "כל עבירות שבתורה נפרעין... והכא בדין הקל";

סנהדרין כז: "מנהני מילי... ולא מיחו"

סנהדרין מג: "ויען עכן... אשתו ובניו";

ספר הישר לר"ת, סי' תרס"ב בסופו, "ודאמרי... נסתרות"

ירושלמי סוטה פ"ז ה"ה (בסופה) "אמר רשב"ל בירדן... עסק בנסתרות" דברים כז: טו וברשב"ם שם.

 

ד. במדבר טז: כא-כב וברש"י, רמב"ן; ורבנו בחיי שם.

 

ה. ראש השנה כט. במשנה "חרש שוטה וקטן" עד סופה ובגמרא (בסוף העמוד) "תני אהבה" וכו' עד
סוף הפרק וידוייק ברש"י, ובריטב"א ד"ה תני.

ברכות מח. "ינאי מלכא... כזית דגן" וברש"י ד"ה עד ותד"ה עד; (ירושלמי ברכות פ"ג ה"ג, "תני כל
מצות... הוא יברך"; מרדכי, מגילה סי' תרצ"ח)

רמב"ם פ"א הל' ברכות הל' י'.

 

ו. בבא בתרא קעג: "א"ר הונא מנין לערב... ומשתעבד נפשיה";

שם קעה:, "ערב היוצא לאחר חיתום שטרות... על אמונתו הלוהו";

קידושין ו: "אמר רבא תן מנה לפלוני... ומקניא נפשה".