שעור / דף מס' 23

 

בעניין אין שליח לדבר עבירה (הרב ליכטנשטיין)

 

א. קדושין מב:, "והא דתנן השולח... וזה מתחייב";

וידוייק ברש"י ד"ה נימא.

ובתוס' רי"ד, ד"ה שילח.

ש"ך, חו"מ, סי' רצ"ב, ס"ק ד'.

 

ב. ב"ק עט. המשנה (בעיקר, סופה) ובתד"ה נתנו, ובמקביל, קדושין מב: תד"ה אמאי.

 

ג. ב"מ י:, "ואמר ריש לקיש משום אבא... מיחייב שולחן"

ותד"ה אי וד"ה דאמר;

תוס' רבינו פרץ, ד"ה להך.

תוס' שאנץ ד"ה היכא.

 

ד. חי' הריטב"א, קדושין מב:, ד"ה שאני וד"ה מאי.

"נמוקי יוסף" על ב"ק (כט. באלפס), ד"ה ומת.

חושן משפט, סי' שמ"ח ס"ח ברמ"א "המראה... דהמשלח חייב" ובש"ך ס"ק ה';

נתיבות המשפט, סי' קפ"ב סק' א.

 

ה. רמב"ם, פ"ז הל' מעילה הל' א-ב (בעיקר סוף הלכה ב');

פ"ב הל' גניבה הל' ו' וב"משנה למלך" שם;

"משנה למלך", פ"ב הל' רוצח הל' ב'.

 

ו. יד רמה, סנהדרין כט., "ואמרינן... וצריך עיון".

 

ז. מרדכי, בבא מציעא, סי' של"ח, "ועוד מצאתי בתשובת רש"י... הדבר".