שעור / דף מס' 23
בעניין אין שליח לדבר עבירה (הרב ליכטנשטיין)
א. קדושין מב:, "והא דתנן השולח... וזה מתחייב";
וידוייק ברש"י ד"ה נימא.
ובתוס' רי"ד, ד"ה שילח.
ש"ך, חו"מ, סי' רצ"ב, ס"ק ד'.
ב. ב"ק עט. המשנה (בעיקר, סופה) ובתד"ה נתנו, ובמקביל, קדושין מב: תד"ה אמאי.
ג. ב"מ י:, "ואמר ריש לקיש משום אבא... מיחייב שולחן"
ותד"ה אי וד"ה דאמר;
תוס' רבינו פרץ, ד"ה להך.
תוס' שאנץ ד"ה היכא.
ד. חי' הריטב"א, קדושין מב:, ד"ה שאני וד"ה מאי.
"נמוקי יוסף" על ב"ק (כט. באלפס), ד"ה ומת.
חושן משפט, סי' שמ"ח ס"ח ברמ"א "המראה... דהמשלח חייב" ובש"ך ס"ק ה';
נתיבות המשפט, סי' קפ"ב סק' א.
ה. רמב"ם, פ"ז הל' מעילה הל' א-ב (בעיקר סוף הלכה ב');
פ"ב הל' גניבה הל' ו' וב"משנה למלך" שם;
"משנה למלך", פ"ב הל' רוצח הל' ב'.
ו. יד רמה, סנהדרין כט., "ואמרינן... וצריך עיון".
ז. מרדכי, בבא מציעא, סי' של"ח, "ועוד מצאתי בתשובת רש"י... הדבר".