שעור / מס' 22

 

בעניין "קם ליה בדרבה מיניה" (הרב ליכטנשטיין)

 

א. כתובות לו:, סוף המשנה (הבא על בתו וכו'), והגמרא עליה, לז., "והא מהכא... צריכא", ובתד"ה
וחדא.

 

ב. כתובות לד:, "דכי אתא רב דימי... קרע שיראין דיליה", ובתד"ה רבא.

חולין פא:, המשנה, הגמרא עליה עד "צריכא" (ובתוס' ד"ה כיון), (ב"ק ד., תד"ה כראי).

 

ג. כתובות כט., סוף המשנה (הבא על אחותו וכו'), ובגמרא עליה, לא: "ורמינהו... ומשלם", לג:, "ריש
לקיש... בדרבה מיניה" לד., "רבה אמר... צריכא" (נ.ב. דברי ריש לקיש, לג:, באים לתרץ הקושיא שנשאלה,
בלא:, ודברי רבה מהווים המשך לדיון בלג:).

 

ד. ב"ק לד:, המשנה; שם כב:, "המדליק את הגדיש... ועבד דחד".

 

ה. כתובות ל., "רבי נחוניא בן הקנה... בידי שמים פטור מן התשלומין" שם ל:, "רבא אמר... מצי מהדר
לה".

ב"ק ע:, "גנב ומכר בשבת... הויא מכירה" ובתד"ה כמאן וד"ה לענין. תוספי הרא"ש, הובא ב"שיטה
מקובצת" ד"ה כמאן,

חידושי הראשב"א כתובות לו:, ד"ה וכל.

שיטה מקובצת כתובות לא., ד"ה ובשיטה ישנה.

 

ו. ב"מ צא. רש"י ד"ה רבא.

דברי הראב"ד בשיטה מקובצת על אתר.

 

ז. כתובות ל:, תד"ה רב אשי.

חידושי הר"ן, סנהדרין ט:, "ממון לזה... כנ"ל".

 

[ח. שבת צג:, "ת"ר המוציא אוכלין כשיעור... והזיד על הכלי".

פסחים כט., תד"ה רבי נחוניא.

שם לא: המשנה והגמרא עליה עד "לתשלומין וכו'".]