שיעור כללי / תשמ"ז דף מס' 117

 

מסכת שבת

 

בעניין מתירי מלאכה שאינה צריכה לגופה ומקלקל (הרב ליכטנשטיין)

 

צער קז. "אמר שמואל... שלא תישך" ובתוד"ה וממאי [קכא: ועל עקרב... לכולהו" ובחי' הרמב"ן
שם]; מב. "למימרא דשמואל... אפילו טובא" וברש"י ור"ח שם. (יראים (קל"ח) "הקשה רב
יהודאי... ולכן שלא ישכנו פטור"; אור זרוע סי' נח (יג. בטור השני) "הא למדת... מותר לגמרי")
שו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף ל"ה ובמג"א ס"ק מ"א.
  א.
הפסד ממון ראבי"ה, ח"ג עמ' 459‎-460; "ויש מרבותינו... דברי אבא מרי" (הובא במרדכי ביצה סי'
תרפ"ג).
  ב.
מצווה סוכה לג: "תנו רבנן אין ממעטין... אחריתי"; רש"י ד"ה לא צריכא ותד"ה מודה [רמב"ן
שבת קיא. "ואלו הראיות יש לדחות... בפסח שיהא אסור"].
  ג.
כבוד הבריות צד: "ההוא שכבא... לא תעשה שבתורה", תורת האדם לרמב"ן (בכתב הרמב"ן
עמ' עו-פ) בעיקר מלאיכא למידק... דלא אפשר בי ממון דחינן".
  ד.
סעודת שבת קמו. "שובר אדם... לעשות כלי", רש"י ד"ה שובר; ר"ן (סא: באלפס) ד"ה שובר;
תוס' רי"ד ד"ה שובר.
  ה.
כתובות ס. "תניא רבי מרינוס... איש גליא" (ובתד"ה מפרק); ריטב"א ד"ה תניא (עד "ע"י נכרי
בשבת").
  ו.
מו: תד"ה דכל; בכורות כה. תד"ה דהוה.   ז.
כט: המשנה, והגמ' עליה עד "ורבי שמעון היא" (שו"ע אוח"ל סי' רע"ח ובט"ז ובמג"א שם).   ח.