שיעור / תשל"ח דף מס' 104

 

מסכת שבת, פרק שבעה-עשר

 

בעניין מוכן לאדם הוה מוכן לכלבים (הרב ליכטנשטיין)

 

פסחים נו: "ופורצין פרצות... שמא יעלה ויתלוש". ובתד"ה דתנן ותוס' הר"ש שם.	א.
ביצה ו. "אתמר אפרוח... וזה מתיר עצמו בשחיטה"; ובתד"ה הואיל, השתא, מוכן, רשב"א על אתר.	ב.
שבת קנו: "מחתכין... מתני לה"; ובתד"ה והוא (הראשון).	ג.
ביצה כא: "אמר ליה... איסורי הנאה נינהו", ובתד"ה הני; רי"ף, בעה"מ, מלחמות (עד "ודאי אוכל אדם מאכילין אותו לבהמה").	ד.
ביצה לג. "חזרא... עילויה". ובתד"ה ושדי, רשב"א ד"ה אמר ליה. חולין טו: תד"ה כגון ובגליון הש"ס.	ה.