שיעור / תשל"ח דף מס' 102

 

מסכת שבת, פרק שבעה-עשר

 

בעניין מיגו דאיתקצאי ויעילות תנאי ומצפה (הרב ליכטנשטיין)

 

מד. עד "קערה דומיא דכוס", ירושלמי על אתר "תני אם התנה... ומשתמש בהון". [ובעניין הירושלמי יש לעיין בתוספתא כפשוטה" עמ' 51].	א.
ביצה ל: המשנה והגמ' עליה. רי"ף, בעה"מ, השגת הראב"ד עליו. (דברי המלחמות נוגעים לתנאי בעניין מצווה ולא לעניינו) תד"ה אמר.	ב.
שבת מד. תד"ה שבנר (המחצית השניה) ובתו"י. [וביתר ביאור בתוס' רא"ש]; רמב"ן מה. "וראיתי בתוס' שא'... בסברות" (סד"ה איכא למידק) רשב"א ביצה ל: "הכא בסוכה... ועששית"; מאירי ביצה ל: דתניא... כך נראה לי" (יסודי); [או"ז סי' שנט ד"ה מתניתין (עד "אפ' תנאה לא בעי)].	ג.
ביצה כו: "בעי מיניה הלל מרבא... בידיד שמים"; רשב"א שם ד"ה הא וד"ה אי; שבת מג. תד"ה בעודן; לד: תד"ה יש; תוס' רא"ש ד"ה והוא; או"ז סי' שנה "שמעינן משמעתין... לא תני ולא מידי".	ד.
ביצה ל: "הפריש... למחר" ובתד"ה כל.	ה.
שו"ת ריב"ש סי' צג (עד "אלא שכבר הורה זקן").	ו.