שיעור כללי / תשל"ט דף מס' 97

 

מסכת שבת, פרק שבעה-עשר (קכג.)

 

בעניין טלטול מן הצד (הרב ליכטנשטיין)

 

קכג. "ת"ר פגה... מההיא" ובתוד"ה הא, (חי' הר"ן ד"ה פגה, תוס' רי"ד ד"ה למימרא, מאירי
"תאנה... לא שמיה טלטול").
  א.
מג: "איתמר מת... במת" ובתוד"ה דכו"ע, רי"ף על אתר "איתמר... לא שמיה טלטול", בעה"מ ד"ה
לימא, מלחמות (בעיקר "והקושיא שהקשה... לפנים"), רשב"א "ותירצו בתוס'... מותר", רא"ש סי'
י"ט "הלכך נראה... לדבר המותר", (ראבי"ה סוף רג, שם רנה).
  ב.
נ: "ראב"ע אומר... תיובתא" ובתוד"ה הכל. (ערובין עז: תוד"ה מקצת "וא"ת והא משמע...
למעלה").
  ג.
קמא. "אמר רב נחמן... ש"מ".   ד.
ירו' כלאים פ"א ה"ט "תני פגה... ר"ש מתיר".   ה.
רמב"ם פכ"ה מהל' שבת הי"ד-טו ובהגהות מימוניות שם.   ו.
שו"ע או"ח סי' שיא ס"א (ט"ז ס"ק ב) וסעיפים ח-ט (ומג"א ס"ק כא, כב).   ז.