שיעור / תשל"ח דף מס' 64

 

מסכת שבת, פרק רביעי (מז:)

 

בעניין הטמנה (א) (הרב ליכטנשטיין)

 

א. שורש האיסור - לד. "אמר רבא...בגחלים", וברמב"ן ורשב"א שם; רמב"ם שבת פ"ד הל' א-ג [אוצה"ג סי'
קיד - קטז]

 

ב. הגדרת הטמאה - 1. מז:-מח. עד "לא מסקי הבלא", ובתד"ה דזיתים; סה"ת (פו.) עד "הבל נמי שרי"; או"ז
הל' ע"ש סי' ח' "עכשיו יש מי שאומר... איך הצבור נוהגין" (עדיף עד סוף הסימן); רא"ש סי' ב';

2.ר"ח לז. (בסופו); רמב"ן ריש במה טומנין עד "וברוב העולם"; רשב"א שם ד"ה קופה. ר"ן (כב. באלפס)
עד "וצריך עיון ובדיקה".

 

ג. האם היתרי שהייה (חייתא וכו') נאמרו אף ביחס להטמנה - (השאלה נידונה גם בחלק מהמקורות הנ"ל) -
מז: תד"ה במה; ספר הישר לר"ת סי' רלה-רלז; ראבי"ה עמ' 250 "ומיהו... להטמנה", שם עמ' 252 "ויש
מרבותינו... כרב אשי"; סה"ת (פו.) "פירש ר' שמואל... מחמם".

 

בענין הטמנה (ב)

 

א. כסהו ונתגלה ותוספת והחלפת בגדים - המשנה, הגמ' "ת"ר אע"פ שאמרו וכו'"; תד"ה כסהו וד"ה כיצד;
רמב"ן ד"ה כיצד; רשב"א ד"ה אע"פ; רא"ש סי' י"ב; רמב"ם שבת פ"ד ה"ד והגמ"י שם; ירושלמי על אתר
עד "כביש צינתה".

 

ב. הטמנת צונן ומפנה ממיחם למיחם - רש"י ד"ה מותר; רמב"ן ד"ה אמר; רמב"ם פ"ד הל' ד-ה; ירושלמי על
אתר "כשם שאין..." עד סוף הפרק, לעיל בראש הפרק עד "והתירו חמין"; תד"ה אבל; לעיל לח: תד"ה
פינה וד"ה ורשב"א; שו"ע סי' רנז סעיפים ד' ו-ו'.

 

ג. מיחם ע"ג מיחם - לעיל מח. ובתד"ה מ"ש (לפחות עד "על גבי מיחם") רמב"ם שבת פ"ד ה"ו שו"ע סי'
רנח.