שיעור / תשל"ו דף מס' 51

 

מסכת שבת

 

בעניין בסיס לדבר האסור (הרב ליכטנשטיין)

 

א. הסוגיות היסודיות - 1. מג., "רב יוסף אמר... לכולי יומא"; מד:, "אלא אי איתמר... סבירא ליה". 2. מו:,
"אלא אמר רבא... לדבר האסור,. 3. קכ:, "ת"ר נר... לדבר האסור"; קכה:, "תנן התם... כיסוי להחבית";
קמב:, המשנה והגמרא עליה עד "לדבר האסור" "מעות... ועודן עליו"; קמב., כלכלה... לכלכלה".

 

ב. יסוד האיסור - ביצה לא:, תד"ה ונפחת (לפחות עד "מכל וכל"); מלחמת ה', ביצה יט: (באלפס), עד
"שאסורה בטלטול מדבריהם"; רמב"ם, פכ"ה הל' שבת הל' י' יז-יח.

 

ג. הגדרת בסיס - "בעל המאור", שבת מז: (באלפס); בעה"מ מח:, עד "וליכא מאן דפליג בהו" ובמלחמת
שם, עד "כל מניח אסור"; "מגן אברהם", סי' ש"ט ס"ק ו'; רמ"א, סי' שי"א ס"ח.

 

ד. הגדרת שוכח ומניח - ספר הישר, סי' רמ"ד (הובא בתוס', נא., ד"ה או ומד., באמצע ד"ה דכ"ע); שו"ע,
סי' ש"ט ס"ד (מקור הדין המובא ברמ"א לגבי מניח על של חבירו יש למצוא ב"אור זרוע", סי' פ"ז, סעיף
ג', לקראת סוף הסעיף).

 

ה. טלטול בסיס לצורך גופו או לצורך מקומו - ראבי"ה, ח"א עמ' 291, עד "ובזה לא נאריך פה"; "אור
זרוע", ח"ב סי' ל"ד, "ואם צריך לטבלא... וקבלה מיניה"; "שבלי הלקט", סי' ק"כ, "וכתב ר' ישעיה...
שהיה מתיר כך"; "בעל המאור", שבת מז: (באלפס), "ובמניח דבר של איסור וכו"כ (בסוף דבריו; זה אותו
קטע המצויין לעיל, אות ג'); רמ"א, סי' ש"י ס"ז; (מאירי, בית הבחירה על ביצה, עמ' 10‎-11, ד"ה וכן).

 

(נ.ב. ענין בסיס לדבר האסור ולדבר המותר כאחד יידון בנפרד, במסגרת דין טלטול מוקצה והיתר יחד).