שיעור / תשל"ח דף מס' 14

 

מסכת שבת, פרק ראשון (ח.)

 

בעניין לבוד וארעא סמיכתא (הרב ליכטנשטיין)

 

א. ח., "אמר אביי...עשויות"; רש"י ור"ח; תד"ה כפאה וד"ה שבעה; תוס' הרא"ש; ד"ה כפאה; "ב על
המאור" ורמב"ן במלחמות על אתר; ר"ן, ג. באלפס, ד"ה כפאה (בעיקר, סוף הדיבור) רשב"א, ד"ה
כפאה: חי' הר"ן, ד"ה רב אשי וד"ה ולהא, פסקי הרי"ד, ד"ה רבא;

רמב"ם פי"ד הל' שבת הל' י"ט.

 

ב. לבוד בסוגיות אחרות

1. במחיצות שבת - עירובין טז:, "מקיפין...ואוקמיה בפחות מג'"; רמב"ם, פט"ז הל' יז-יח

(נ.ב. נושא זה יושלם במסגרת סוגיית פרוץ מרובה על העומד)

 

2.בסוכה - טז., המשנה; טז:, "מחצלת ארבעה...שבעה"; ובריטב"א, ד"ה אמר; יז., ראשית המשנה; יח.,
"באמצע פליגי...דהכי גמירי להו"; ובתד"ה אין (עד "משום מחיצה"); ז., "רבי סימון...כלבוד דמי"; שם,
"דופן סוכה...שלשה טפחים, וברש"י שם,

רמב"ם פ"ד הל' סוכה הל' ד';

(יט., "רבי אושעיא...טבילה"; רש"י, ד"ה אמר; תד"ה לא)

(3.עירובין עח., "אמר רב יהודה...שבעה ומשהו")

4.עירובין עו., "חלון...לא חשיב", ובתד"ה לימא

5.שבת צז., "מנא הא מילתא...גמירי לה"