שיעור כללי / תשנ"ז דף מס' 4

מסכת סנהדרין, פרק ראשון (ב.)

בעניין רובע ונרבע ושור הנסקל (הרב ליכטנשטיין)

א. המשנה ב. "...דיני נפשות בכ"ג... כך מיתת השור" ; ט"ו. "דיני נפשות... על רציחת שורו"

רמב"ם פ"ה מהל' סנהדרין הל' ב'.

ב. נ"ד. המשנה ונ"ה. "בעו מיניה מרב ששת... דחס רחמנא עלייהו"(עדיף עד המשנה).

ג. רמב"ן עה"ת בראשית ט', ה' "מיד כל חיה... כבישראל" ; רמב"ם, מורה נבוכים ג', מ' "והיות

הבהמה נהרגת... חמורינו".

[ד. ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב(בסופה) "פיסק' דיני... בעשרים ושלושה"].

ה. סנהדרין ט"ז. "בעי רבי אלעזר שורו... קא משמע לן", וברש"י ד"ה 'שורו' (ובערוך לנר שם) ;

י"ט. "מלך לא דן... הריב", וברש"י ד"ה 'ויעידו' ; ב"ק מ"ד: "תנו רבנן שור שהמית... טענתא הוא".

ו. שמות כ"א, כ"ח ; ב"ק מ"א. (או קידושין נ"ו:) "ת"ר ממשמע שנאמר... של כלום" ; תוספתא ב"ק

פ"ד ה"ח ; רמב"ם פ"ד מהל' מאכלות אסורות הל' כ"ב ; פ"ד מהל' איסורי מזבח הל' א'-ב' ;

כריתות כ"ד. תוד"ה 'דאמרו'.