שיעור כללי / תשנ"ו דף מס' 66

 

מסכת פסחים, פרק שלישי (מב.)

 

בעניין חמץ נוקשה (הרב ליכטנשטיין)

 

א. מ"ב. המשנה; מ"ג. "מאן תנא... לר"א לית ליה"; מ"ח: "שאור יישרף... מלמטה";
מ"ה: "ת"ר הפת שעיפשה... בפסח", ובריטב"א שם.

ב. חולין כ"ג: "האומר הרי עלי... ולא נפיק" (עדיף עד "תיקו"), ובתוספות שם או
פסחים מ"ג. תד"ה מאן וד"ה ונותנו.

ג. מ"ב. תד"ה ואלו; רא"ש סימן א'; רבנו דוד שם; [מהר"ם חלאווה, מ"ב. ד"ה אלו
עוברין].

ד. בעל המאור (י"ג. באלפס) ד"ה וכתב "ונפקא ליה לר' מאיר... דהוו דרשי כל"; השגת
הראב"ד שם "מיהו בנוקשה קיימא לן... בעינן חמץ גמור"; [רמב"ן במלחמות ה'
"אבל כוף אזנך...הגאונים ז"ל כרבי יוחנן"]; מאירי מ"ב. ד"ה זה הכלל.

ה. רמב"ם פ"ד הל' חמץ ומצה הל' יא-יב; שו"ע או"ח סימן תמ"ב, סע' ב', ובמגן אברהם
ס"ק א' ד"ה וחמץ נוקשה.

ו. שו"ת משכנות יעקב או"ח סימן קל"ו; שו"ת מנחת ברוך, סימן מ"ד-מ"ו.

 

[השיעור אמור לסקור הנושא ולהיות מובן אף למי שלא הכין את כל המקורות הנ"ל.]