שיעור כללי / תשמ"ט דף מס' 46

 

מסכת פסחים, פרק שני (כא:)

 

בעניין חמץ שאינו ראוי לאכילה (הרב עמיטל)

 

כא: תוד"ה חרכו ובחידושי רבינו דוד שם.

להלן מה: גמ' "דתניא פת שעיפשה... " ; שם ברי"ף ובר"ן.

בכורות כג: גמ' "גופא... עפרא בעלמא" ; שם תוד"ה ואידך.

עבודה זרה סז: גמ' "והתניא אחד נותן טעם... עפרא בעלמא".

רמב"ם פ"א הל' חמץ ומצה ה"ב ובהשגות הראב"ד ובמ"מ שם ; שם פ"ד הי"א ובהשגות, מ"מ ולח"מ שם.

רמב"ם פ"א מהל' אבות הטומאה ה"יג - הי"ד ; שם פ"ב הל' טומאת אוכלין הי"ד ובהשגות שם" הי"ח.

(ועיין נוב"י מהדו"ק סי' כו קטע ד"ה והנה פלוגתא ; חוות דעת סי' קג ס"ק א'

; חי' ר' חיים הלוי הל' מאכלות אסורות פט"ו הל' א' ; קטע ד"ה והנה בפי"ד ; שו"ת אחיעזר ח"ג ס"ה).