שיעור כללי / תשנ"ו דף מס' 32

 

מסכת פסחים, פרק ראשון (ז:)

 

בעניין שחיטת בעלים בפסח ובקדשים (הרב ליכטנשטיין)

 

א. ז: , "מיתיבי ברוך אקב"ו על המילה..וקודשים מאי איכא למימר אין הכי נמי" וידוייק
ברש"י שם ; "דקדוקי סופרים" כאן.

 

ב. קידושין מא: , "והא דתנן חבורה...רוב מעשיהן על-ידי שליח" [וב"פני יהושע" שם ,
ד"ה "רש"י בד"ה מנלן"].

 

[ג. ירושלמי קידושין פ"ב ה"א ,עד "אבל אינו מפרישו שלא מדעתו" ] .

 

ד. מנחות יט. , "אלא מעתה דכתיב ישחט...בעלמא לא בעינן בעלים".

 

ה. רמב"ם, פ"א הל' קרבן פסח הל' א'-ב' ; שם, פ"ב הל' א' ; הכותרות להל' מעשה
הקרבנות , אותיות א',ג',ו',י' ; הכותרות להל' קרבן פסח, אותיות א',ד' .

 

ו. "ספר החינוך" מצווה ה', עד "על השובע" , וב"מנחת חינוך" (בסוף) "עוד באתי לעורר
וכו'" ; שם, מצווה ש"פ , עד "מקריב בשני" ; "אור-זרוע", הל' פסחים ס' רכ"ד .

 

[ז. "הפרדס" , עמ' רג'-רד' " אבי הבן מאי איכא למימר...לשעבר משמע".]

 

ח. שו"ת "מנחת ברוך" חלק "אמרי חיים" סי' יג'-יד'.